אבו מסעוד ואח' נ' ג'די ואח'

פסק דין

1.בתביעה שלפניי עותר התובע, הבעלים ברכב מסוג סיטרואן מ.ר. 77-280-10, לחייב את הנתבעים 1-4 לפצותו בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו בתאונת דרכים שארעה ביום 23.5.11.

2.עפ"י כתב התביעה, ביום התאונה נסע התובע בכביש בן עירוני בפרדס חנה- כרכור ועצר רכבו לפני רמזור כשאור הרמזור דלק אדום. לטענת התובע, רכב הנתבעת מס' 3, מ.ר. 44-091-61 התנגש ברכבו לאחר שרכב הנתבע מס' 1, מ.ר. 36-119-57, פגע ברכב הנתבעת מס' 3 והדפו לכיוון רכב התובע.

3.התובע הגיש תביעתו כנגד הנתבע מס' 1 והנתבעת מס' 2, חברת הביטוח שביטחה את רכבו של הנתבע מס' 1 מפני נזקי רכוש לצד שלישי, כנגד הנתבעת מס' 3 והנתבעת מס' 4, מי שביטחה את רכבה של הנתבעת מס' 3 מפני נזקי רכוש לצד שלישי.

4.התובע עותר לחייב הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצותו בסך 4,475 ₪, בגין הנזק שנגרם לרכבו עפ"י חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה וסך 500 ₪ בגין שכרו של השמאי. עוד טוען התובע, כי יש לפסוק לטובתו סך 1,980 ₪ בגין נסיעות, הוצאות, שכ"ט עו"ד ואגרות. בסך הכל העמיד התובע תביעתו ע"ס 6,955 ₪.

5.הנתבעים 1-2 הגישו כתב הגנה שכלל גרסה מפורטת ולפיה ביום 23.5.11 נסע הנתבע מס' 1 לאחר רכב הנתבעת מס' 3 ולפתע פגע רכב הנתבעת מס' 3 ברכבו של התובע ורק לאחר מכן פגע רכב הנתבע מס' 1 ברכב הנתבעת מס' 3. מאידך, טענה הנתבעת מס' 3 כי היא עצרה ברמזור ורכב הנתבע מס' 1 התנגש ברכבה והדפו לכיוון רכב התובע.

6.תחילה עליי להכריע באשר לנסיבות התרחשות התאונה. בפניי העידו היום התובע והנתבעת מס' 3; ואילו הנתבע מס' 1 לא התייצב למתן עדות (ולכך אשוב בהמשך).

7.התובע העיד כי הוא הרגיש מכה אחת בלבד (עדות התובע בעמוד 4 לפרוטוקול שורות 6-7); והוא הוסיף כי נראה לו "שהנתבעת מס' 3 היתה בעצירה מוחלטת ושהוא דחף אותה עליי, כך הבנתי מתוצאות התאונה. כל מי שהסתכל על התאונה יבין שזה מה שקרה" (עדות התובע בעמוד 4 שורות 9-11 לפרוטוקול).

8.אף הנתבעת מס' 3 העידה בפניי כי היא עצרה ברמזור ורכב הנתבע מס' 1 דחף אותה לכיוון רכב התובע ועדותה של הנתבעת מס' 3, כמו עדותו של התובע, עשתה עליי רושם מהימן.

9.בנוסף, עיון בחוות דעת שמאי המתייחסת לרכב הנתבעת מס' 3, (נ/1), מעלה כי הנזק במוקד האחורי והקדמי היו במידה שווה, דבר שאף הוא מחזק, במידת מה, את גרסת התובע והנתבעת מס' 3.

10.לפיכך, אני קובע כי התאונה ארעה כאשר רכב הנתבע מס' 1 התנגש ברכבה של הנתבעת מס' 3 ורכב הנתבעת מס' 3 נהדף לכיוון רכב התובע. התוצאה היא שהנתבע מס' 1 הוא שנושא באחריות לפיצוי התובע בגין נזקיו.

11.באשר לנזקים – אני מקבל את טענת התובע לגבי הנזקים המפורטים בחוות הדעת, מאחר והנתבעים לא טענו לגובה הנזקים. כמו כן, אני פוסק לתובע שכרו של השמאי בסך 500 ₪. באשר ליתר הנזקים – לא הוכח בפניי קיומם של נזקים אלה או שיעורם ועל כן אני פוסק לתובע, על דרך האומדנא, סכום גלובאלי בגין נסיעות והוצאות בסך 300 ₪.

12.קבעתי כי על הנתבע מס' 1 לשאת בסכומים האמורים בסעיף 11 לעיל. האם גם הנתבעת מס' 2 נושאת בחובת פיצוי התובע בגין נזקיו? כאמור, אין חולקין כי הנתבעת מס' 2 הינה מבטחת רכב הנתבע מס' 1 מפני נזקי רכוש ועפ"י הוראות סעיף 68 לחוק חוזה ביטוח התשמ"א – 1981 (להלן : "חוק חזוה ביטוח") חייבת המבטחת לשלם לצד שלישי – התובע תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח. סעיף 68 מקים יריבות ישירה בין הצד השלישי לבין המבטח, אולם שומר הסעיף על זכותו של המבטח להעלות כל טענה שיש לו כנגד המבוטח. (ראו הסיפא לסעיף 68).

13.הנתבעת מס' 2 טוענת כי היא פטורה מחובתה כלפי המבטח, מאחר והמבטח לא התייצב לדיונים, אף שהוא נתבע כבעל דין ולמרות שנציג הנתבעת הודיע לו, טרם הדיונים, על מועדיהם. בכך, כך לטענת הנתבעת מס' 2, הכשיל המבוטח את בירור החבות ומתוקף סעיף 24 לחוק חוזה ביטוח, הרי יש לדחות את התביעה כנגד הנתבעת מס' 2.

14.בהקשר זה אציין כי הנתבעת מס' 2 הגישה בקשה לדחיית מועד הדיון שהיה קבוע ליום 5.1.2012 בשל מצבו הרפואי של בנו של הנתבע מס' 1 ובקשה זו נענתה, והדיון נדחה ליום .15.1.2012 בפתח הישיבה הודיע נציג הנתבעת מס' 2 כי הנתבע מס' 1 בדרכו לבית החולים וביקש לדחות את הדיון. הואיל ועמדה בפני בית המשפט האפשרות לנהל את הדיון באותו יום (מאחר ועד למועד הדיון לא הוגשו מסמכים רפואיים) בהחלטתי מאותו יום הוריתי על דחיית הדיון להיום, כאשר קבעתי כי על הנתבע מס' 1 להמציא לתיק בית המשפט מסמכים רפואיים שאם לא כן תתקבל התביעה כנגד הנתבע מס' 1 וכנגד הנתבעת מס' 2 . הנתבע מס' 1 לא המציא מסמכים רפואיים ואף על פי כן מצאתי לקיים את הדיון היום.

15.אף לישיבת היום לא התייצב הנתבע מס' 1 ולפיכך, מבקשת הנתבעת מס' 2 מכח הוראות סעיף 24 לחוק חוזה ביטוח לדחות התביעה כנגדה. דין טענתה זו של הנתבעת מס' 2 להידחות.

16.מן האמור בכתב ההגנה, נראה, כי הנתבע מס' 1 שיתף פעולה עם הנתבעת מס' 2 וגירסתו היתה מונחת בפניה. הנתבעת מס' 2 טוענת כי העדר התייצבותו של הנתבע לדיונים הקשתה על המבטחת בבירור החבות.

17.סעיף 23 (ב) לחוק חוזה ביטוח קובע, כי על המבוטח "למסור למבטח, תוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות" ואילו סעיף 24 קובע כי הופרה חובתו הנ"ל של המבוטח, אין המבטח חייב בתגמולי הביטוח "אלא במידה שהיה חייב בהם אילו קויימה החובה". אכן על המבוטח חובה לשתף פעולה עם המבטח, אולם במקרה דנן, העדר התייצבותו של המבוטח לדיונים בבית המשפט, אינה מקיימת אחרי התנאים האמורים בסעיפים 23 ו- 24 לחוק חוזה ביטוח. יצויין עוד, כי הנתבע מעולם לא הוזמן כעד ואין בפניי מסמכים המוכיחים כי הוא התבקש להגיע לבית המשפט על מנת להעיד.

18.המסקנה היא שאני מקבל את התביעה כנגד הנתבעים 1 ו- 2 ודוחה אותה כנגד הנתבעים 3 ו- 4 .

19.הנתבעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך 5,275 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה (5.9.2011) ועד יום מתן פסק דיני זה וכן הוצאות משפט בסך 500 ₪.