אבו מור נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים.

ב"כ המבקש הסכים כי בידי המדינה ראיות לכאורה, וביחס לשאלת המסוכנות טען כי המבקש אינו מסוכן ועברו התעבורתי אינו מכביד כלל.

ביחס לנסיבותיו האישיות, תאר ב"כ המבקש את מצבו האישי/בריאותי של המבקש והסביר כי מצבו הרפואי מחייב מצב של ניידות עם רישיון נהיגה.

ב"כ המדינה התנגדה לבקשה, טענה כי יש ראיות לכאורה וכי מסוכנותו של המבקש נלמדת מעברו.

לשיטתה יש מקום לדחות את הבקשה .

דיון –

בבשפ 96 / 5928 אבי ארנפריד נ' מדינת ישראל נקבע:

" תקופת הפסילה נקבעה ע"י המחוקק, על בסיס שקלול התכליות השונות שלקידום השגתן ניתנה הסמכות לצוות עליה; וככלל, יהיה מקום לבחון קיצור של התקופה, רק במקום שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בשקלול התכליות העומד בבסיס. במקרה דנן, אין בכוח הפגיעה שנפגעת נוחיותו של העורר - המרבה לנוע במסגרת עבודתו כנותן שירות למחשבים - כדי להוות נסיבה מיוחדת במשמעות האמורה."

בבש"פ 6732/10 מדינת ישראל נגד שגיב בן שלום נקבע ע"י בית המשפט העליון לעניין דיות הראיות לשלב משפטי זה –

"על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שיימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את המשיב לעבירות המיוחסות לו"

ומן הכלל אל הפרט –

נגד המבקש יש ראיות לכאורה בתיק החקירה, כפי שהסכים בצדק רב ב"כ המבקש.

החלטת הקצין הפוסל סבירה ונכונה הנסיבות המתוארות ולא מצאתי כל פסול בהחלטה זו.

שאלת מסוכנותו של המבקש נלמדת מנסיבות העבירה המיוחסת ומעברו התעבורתי כאשר נסיבות אישיות לא יכנסו כשיקול מהותי עת ידרש בית המשפט להחלטה בפרשה זו (ראה את הפסיקה לעיל).

במקרה זה, גרם המבקש לתאונת דרכים כתוצאה ממנה נגרמו חבלות של ממש.

בחנתי את חומר הראיות מיוזמתי, כדי לראות האם קיים כירסום מהותי באיכות הראיות אשר תצדיק אולי קיצור הפסילה, אולם – לא מצאתי כל פגם מהותי בראיות אשר יצדיק מהלך כזה מצידי.

עברו התעבורתי של המבקש כולל 31 הרשעות קודמות וזאת על פני ותק נהיגה מ-1994.

עברו התעבורתי של המבקש רחוק מלהיות נקי.

בחנתי הייטב את המסמכים הרפואיים אשר הציג ב"כ המבקש.