אבו מועמר נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז ואח'

פסק – דין

1.זוהי עתירה התוקפת את אישור תכנית המתאר המקומית מספר לה/3/170. התכנית אושרה על ידי המשיבה 1.

2.לטענת העותר, דבר פרסום ההודעה והפקדה היה לקוי בכמה עניינים אולם העותר מיקד את טענותיו, כפי שפורטו בעיקרי הטיעון, בטענה לפיה השלט אשר הוצב על גדר מגרש הכדורסל, לא הוצג בחזית מבנה ציבורי ראשי או מבנה מסחרי במקום, כנדרש בתקנות.

לטענת העותר, הפרסום הפגום פגע בזכותו להתנגד לתכנית ולכן המעשה המנהלי כולו בטל.

3.לטענת המשיבות, אפילו נפל פגם בפרסום, הרי שבוצע פרסום נוסף של התכנית מכוח סעיף 106(ב) לחוק במתכונת של פרסום להפקדה. הפרסום הזה בוצע כדין. נתלו 4 שלטים בשטח התכנית וכן בוצע פרסום בשלושה עיתונים, אחד מהם בשפה הערבית וכן במשרדי הוועדה המקומית. כנגד פרסום זה אין לעותר כל טענה.

משכך, לטענת המשיבות, אפילו תתקבלנה טענות העותר, אין בכך כדי להביא לבטלות התכנית וקיום הליך ההפקדה מחדש באשר דבר קיומה של התכנית היה ידוע הודות לפרסומה לפי סעיף 106(ב) לחוק.

לכן, כך טוענות המשיבות, היה על העותר לדעת בשלהי שנת 2012 דבר הליכי תכנונה של התכנית ויכול היה להביע את התנגדותו.

עוד טוענות המשיבות, כי יש לדחות את העתירה גם מכוח תורת הבטלות היחסית: מדובר בפגמים קלים אשר במקרה הנוכחי אין לומר שפגעו בתכלית הפרסום פגיעה היורדת לשורשו של עניין וכי אין ביכולתם של פגמים אלה לשקול כנגד עובדת אישור התכנית על כל המשמעות הנובעת מכך.

4.אין ספק שהפרסום כפי שנעשה על גדר מגרש הכדורסל אינו תואם את התקנות. הפרסום צריך להיעשות במבנה ציבור מרכזי ואין לקבל את טענת המשיבות לפיהן הפרסום על גבי גדר מגרש הכדורסל השייך לבית הספר, עונה על דרישה זו.

על פי התקנות היה על המשיבות לתלות את השלטים במבנה המרכזי של בית הספר ולא על גדר מגרש הכדורסל.

5.עם כל זאת יש לשקול האם תכלית הפרסום התקיימה.

בענייננו, בוצע פרסום גם לפי סעיף 106(ב) לחוק וכנגד פרסום זה אין כל טענה. משכך, מוחזק העותר כמי שידע כבר בשלהי 2012 את דבר קיומה של התכנית והשלב התכנוני בו היא נמצאת. לכן יכול היה העותר כבר אז להביע עמדתו כנגד התכנית ולטעון טענותיו לפני הרשות.

6.יש לזכור עוד שהתכנית פורסמה גם בדרכים אחרות: נתלו מודעות על לוח מודעות השכונתי, היה פרסום בעיתון בשפה הערבית ועוד.

לאור האמור, אני סבור שהפגם שנפל בתליית השלטים על גדר מגרש הכדורסל, אינו מביא בהכרח לבטלות אישור התכנית.

לא מדובר במצב שלא היה פרסום כלל. כפי שראינו, התכנית פורסמה גם בדרכים אחרות והעותר יכול היה לדעת על דבר קיום התכנית גם לפי הפרסום אשר בוצע לפי סעיף 106(ב).

7.בנסיבות כאלה אני סבור שצריכה לחול תורת הבטלות היחסית לפיה יש לשקול אל מול הפגם הקל יחסית, כפי שראינו, את התוצאה הקשה של בטלות התכנית שמשמעותה הסגת הליכי התכנון שנים רבות לאחור.

מאחר והגעתי לכלל מסקנה שהפגם לא פגע בצורה מהותית בזכותו של העותר להגיש את התנגדותו וכי בפועל מטרת הפרסום הושגה, הרי שאין מקום להורות על בטלות התכנית או על חיוב הועדה בשמיעת התנגדותו של העותר בשלב תכנוני כה מתקדם.

8.לאור כל האמור, אני דוחה את העתירה, אולם לאור העובדה שאכן נפל פגם בפרסום כפי שנעשה על ידי הרשות, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ד' סיוון תשע"ד, 02 יוני 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: