אבו חסן נ' מדינת ישראל - פקיד הסדר המקרקעין חיפה ואח'
|
ע"א בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים |
6953-16
10.5.2018 |
|
בפני הרכב השופטים: 1. נ' סולברג 2. ד' ברק-ארז 3. ד' מינץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערער: קאסם אבו חסן עו"ד דיאן קשקוש |
המשיבים: 1. מדינת ישראל - פקיד הסדר המקרקעין חיפה 2. רשם המקרקעין-נצרת עו"ד ד"ר טלי מרקוס |
| פסק דין | |
השופט ד' מינץ:
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ע' אטיאס) בת"א 28243-10-15 מיום 27.7.2016 בו נדחתה על הסף תביעת המערער למתן צו עשה המורה למשיבים לרשום על שמו את הזכויות בחלקים מסוימים של חלקות שונות בגוש 18441 מאדמות הכפר ג'וליס.
הרקע לערעור
- בין השנים 1984-1958 התקיימו הליכים להסדרת מקרקעין בגוש 18441 בכפר ג'וליס (להלן: המקרקעין). חלק ניכר מההליכים נוהל על ידי גוף שנקרא "בעלי 120 חלקים", שכלל רבים מתושבי הכפר (להלן: בעלי 120 החלקים) וקבוצה של שבעה נציגים מהכפר שכונו "ועד בעלי 120 חלקים" (להלן: הוועד). אין חולק כי המערער, תושב ג'וליס, לא נמנה על בעלי 120 החלקים.
- לתביעה מושא ערעור זה קדמו הליכים משפטיים שונים אותם יזם המערער, אשר נועדו להביא לרישום זכויות בעלות להן הוא טוען במקרקעין. הליכים אלה רלוונטיים הן לפסק דינו של בית המשפט המחוזי והן להכרעה בערעור ועל כן אפרטם בקצרה.
- ביום 15.9.1986 הגיש המערער תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 1443/86; להלן: התביעה המקורית) למתן סעד הצהרתי, לפיו הוא הבעלים של חלקות שונות בגוש 18441. הנתבעים היו "בעלי 120 חלקים" ושבעת חברי הוועד. בכתב התביעה טען המערער כי בעלי 120 החלקים ויתרו בכתב לטובתו על כל החלקים שנפסקו לטובתם במסגרת הליכי ההסדר. ביום 10.7.1989 הורה בית המשפט (כב' השופט י' זהבי) על מחיקת התביעה, מכיוון שלא צורפו לה מי שרשומים בפועל כבעלי הזכויות במקרקעין. בפסק הדין צוין כי עיון בנסחי הרישום מעלה כי אין כל רישום על שם "בעלי 120 החלקים" והחלקות רשומות על שמותיהם של בעלים רבים במושע.
- המערער הגיש ערעור על פסק הדין לבית משפט זה (ע"א 498/89) ובמסגרת ההליך הגיש הודעה על הסכמת בעלי 120 החלקים והמשיבים האחרים לקבלת הערעור. ביום 13.12.1992 ניתן להודעה תוקף של פסק דין (כב' הרשם [כתוארו אז] ש' צור), ונקבע כי "בהסכמת הצדדים מתקבל הערעור ומחיקת תביעת המערער בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.א 1443/86) – מתבטלת". לאחר מתן פסק הדין, רשם המערער הערת אזהרה לטובתו על קיומו של פסק דין בפנקסי המקרקעין.
- ברם, בשנת 1993 פנה המערער לבית משפט זה ב"בקשה להבהרת פסק דין" שניתן בע"א 498/89, במסגרתה ביקש כי יצוין בפסק הדין שזכויות הבעלות במקרקעין מוקנות לו וכי יש לאפשר רישומן על שמו בפנקסי המקרקעין. ביום 4.10.1994 דחתה רשמת בית משפט זה (כב' הרשמת [כתוארה אז] א' אפעל-גבאי) את הבקשה וקבעה, בין היתר, כי:
"...מסתבר כי חלק מהזכויות אשר עליהן 'וויתרו' המשיבים לטובת המערער כלל אינן בבעלותם. לפיכך, אין אפשרות לבצע חלק מההעברות".
- המערער לא אמר נואש וביום 4.8.1998 הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי במסגרת ההליך בתביעה המקורית תחת הכותרת "בקשה לתיקון טעות סופר", בה ביקש, בין היתר, כי יינתן צו לרישום המקרקעין על שמו. ביום 27.11.2006 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופט ר' ג'רג'ורה; להלן: פס"ד 2006) בו נקבע:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|