אבו חמידה נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטות קצין משטרה בדבר ביטול פסילה מנהלית ואיסור שימוש ברכב.

ההחלטות ניתנו לאחר שלמבקש נרשם דוח המייחס לו עבירה של עקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף.

המבקש טוען כי כלל לא נהג ברכב במועד הרלוונטי והצביע על ליקויים בדוחות וברישומו המשטרה.

אין חולק כי הדוח לא נמסר לידי המבקש, ועורך הדוח רס"ל ניאקן רשם כי לאחר שהבחין בעבירה נסע בעקבות הרכב, אך הפסיק את הנסיעה מאחר והדבר היווה סיכון לעוברים בדרך ומאחר ורשם את מספרו של הרכב. דברים דומים רשם המתנדב צירננקו.

כאמור לעיל, המבקש הכחיש כי נהג ברכב, אך לא ידע לומר מי הוא שנהג ברכב במועד הרלוונטי. המבקש טען כי שהה בעבודה והרכב אמור היה להיות אצל אביו. לא הוגש תצהיר של האב, המתייחס לשימוש ברכב במועד הרלוונטי.

כידוע קובע סעיף 27ב לפקודת התעבורה אחריות של בעל רכב לעבירה שהתבצעה ברכבו, אלא אם הראה למי מסר את הרכב.

אמירה כללית של המבקש כי לא הוא שנהג ברכב, בלא מסירת פרטי הנהג אין די בה, וכאשר המבקש טוען כי הרכב היה בידי אביו, אך לא מביא לעניין זה כל תצהיר, מובן כי לא ניתן לקבל את האמירה.

אף טענת המבקש כי שהה בעבודה בעת רישום הדוח לא בוססה בשלב זה, אולם אף לו הייתה מוכחת, הרי מכוח חזקת הבעלות אין בכך די.

השוטר והמתנדב רשמו תיאור מפורט של הרכב, ואין חולק כי רכבו של המבקש, אשר מספרו נרשם בידי השוטרים עונה על התיאור.

במצב זה, יש לקבוע כי קיימות לכאורה די ראיות לעבירה, כנדרש בשלב זה של הדיון.

לפנים משורת הדין, ועל אף שלא נפל פגם בהחלטת הקצין, ראיתי לנכון לקצר את התקופה בה נפסל רשיון המבקש וניתן צו איסור שימוש ברכב, ולהעמידן על 21 יום בלבד.

אשר על כן, המשטרה תחזיר למבקש את רשיונו ורכבו בחלוף 21 יום מיום הפסילה המנהלית ומיום מסירת הרכב למגרש האחסון.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"א, 03 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: