אבו ואח' נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ ואח'

פסק דין

א.הרקע לתובענה ועיקר טענות התובעים

בפני תובענה למתן פסק דין הצהרתי לפיו הנתבע 1 (להלן: "הבנק") אינו זכאי להיפרע מאת התובעים בגין שיקים המוחזקים על ידו, כנטען, שלא כדין.

בכתב התביעה נטען כי התובעים משכו לפקודת הנתבעת 2 (להלן: "יוניק") שיקים הן במסגרת עסקה מסחרית שבין התובע 1 ליוניק והן כשיקים "טובה" שמשכו התובעים 2-8 לפקודת יוניק.

עסקינן בכ-20 שיקים המוחזקים על ידי הנתבע שסכומם הכללי עולה על סך 200,000 ₪ כמפורט בנספח לכתב התביעה.

בנמקם את חוסר זכאותו של הנתבע להיפרע על פי השיקים, טענו התובעים כי הנתבעות 2 ו-3 הפרו את התנאים אשר בגינם נמסרו השיקים ליוניק וכן כי שעה שנמסרו השיקים לבנק, לא היתה על גבם חתימת היסב וכי פקידות הבנק הן שהורו לבעלה של הנתבעת 3 (להלן: "יוסף") לחתום את חותמה של יוניק וכן לחתום חתימה הנחזית להיות חתימתה של יוסף.

התובעים טענו אפוא כי השיקים לעולם לא הוסבו כדין לבנק ואין הוא יכול להחשב כאוחזם.

ב.עיקר טענות הנתבע

הנתבע הגיש כתב הגנה בגדרו העלה טענה מקדמית לפיה, אין לדון בתובענה בדרך שבה הוגשה וכי דרך המלך הפתוחה בפני כל אחד מבין התובעים היא הגשת התנגדות לביצוע שטר בקשר עם ההמחאות שנחתמו על ידו ואשר הוגשו או יוגשו לביצוע על ידי הבנק.

לעיצומו של עניין, הכחיש הבנק את טענות התובעים אשר כפרו במעמדו של הבנק כאוחז בשיקים וטען כי השיקים הוסבו לו כדין, כשהם שלמים ותקינים וכן נושאים חתימת היסב כדין.

ג.דיון והכרעה

במהלך ישיבת יום 3.1.11 הוסיף ב"כ הבנק וטען כי עסקינן בתביעה טורדנית שנועדה לאפשר לתובעים לחמוק מאכיפת התחייבותם הכספית כלפי הבנק, תוך שימוש לרעה בהליכי בית המשפט.

ב"כ התובעים לעומת זאת טען כי התביעה ההצהרתית, כמו גם הבקשה שהוגשה בגדרה להורות על מניעת הגשת השיקים לביצוע ו/או עיכוב הליכי הוצל"פ (להלן: "הבקשה לסעד זמני" ), הוגשו במתכונת זו על מנת לחסוך התדיינויות במספר רב של בקשות ביצוע והתנגדויות אשר דינן להתברר בפני ערכאות שונות וייתכן שגם יניבו החלטות סותרות.

לאחר שנתתי דעתי לטענות בעלי הדין, הגעתי למסקנה כי אין מנוס ממחיקת התביעה ואלו נימוקי:

1.אין חולק כי כל שיק לכשעצמו מקים לבנק האוחז בו - עילה עצמאית לאכיפת תשלומו; מסקנה זו נלמדת מהוראות סעיף 37 (א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] שם נקבע:

"אלה זכויותיו וכוחו של אוחז שטר:

(1) יכול הוא לתבוע על פי השטר בשם עצמו".

2.בסעיף 81 א' לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז – 1967, נקבע, בין היתר, כי:

"שיק ניתן לביצוע כמו פסק דין של בית משפט" וכבר נפסק כי "שטר כמוהו כפסק דין על תנאי והתנאי הוא שהחייב ימנע מלהתנגד לביצועו או שהתנגד אך התנגדות נדחתה".

(ראו בר"ע 87/72 משה אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין פד"י כ"ו (2) 145).