אבו הדיר נ' הפניקס חברה לביטוח בעמ

פסק דין

המערער הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת לשכת ההוצאה לפועל מיום 03/08/09 (כב' הרשמת דנה עופר) שבגדרה נקבע, כי כל הכספים אשר הופקדו בקופת ההוצאה לפועל ע"י המשיבה בתיק 08-11024-08-6 (להלן- "תיק ההוצל"פ"), יחולקו בין כלל הזוכים בתיק האיחוד שמתנהל כנגד המערער בלשכת ההוצאה לפועל בתיק מס' 08-99082-07-3 (להלן- "תיק האיחוד").

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדון בערעור כאילו ניתנה בו רשות ערעור.

נתוני רקע:

1.על-פי המפורט בהודעת הערעור, המערער נפגע בתאונת דרכים קשה שארעה בשנת 1998. בעקבות כך, הגיש הלה לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה בגין נזקי גוף נגד המשיבה בתור מבטחת השימוש ברכב, ובית המשפט נתן פסק דין ובו חייב את המשיבה לשלם למערער פיצויים בסך של 603,912 ש"ח כולל שכר טרחת עו"ד והוצאות, והמשיבה אכן שילמה למערער סכום זה ביום 22/02/04.

2.בעקבות ערעור שהוגש לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, קבע בית המשפט העליון כי על המשיבה לשלם למערער סכום נוסף בסך של 300,000 ש"ח כולל שכר טרחת עו"ד ומע"מ, ועוד 20,000 ש"ח בגין שכר טרחת עו"ד בהליך הערעור.

בבואה לקיים את פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון, נתקלה המשיבה בעיקולים שונים אשר הוטלו אצלה על הכספים הנ"ל בידי נושיו של המערער. משהודיעה על כך לב"כ המערער, עו"ד פואד ח'יר (להלן- "עו"ד ח'יר"), טען האחרון כי יש בידיו המחאת זכות לטובתו מיום 28/09/02 שנחתמה בידי המערער, ומכוחה המחה לו המערער את הכספים שאמורים להתקבל מאת המשיבה בהמחאה בלתי חוזרת (להלן- "המחאת הזכות").

3.לפיכך, ועל מנת שלא להיקלע לויכוח באשר לגורל הפיצויים שיש לשלם על-פי פסק הדין של בית המשפט העליון, הפקידה המשיבה את הסכומים שיש לשלם למערער בקופת ההוצאה לפועל, והגישה בקשה לעיכוב הליכים נגדה לצורך פניה לבית המשפט בטען ביניים.

4.בהחלטתה מיום 09/02/09 נעתרה כב' הרשמת עופר לבקשה, והורתה על עיכוב הליכים זמני כדי לאפשר למערער לפרט את עמדתו ביחס לבקשה.

המערער הגיש התנגדות לעיכוב ההליכים, וביקש מלשכת ההוצאה לפועל להעביר את כל הכספים המופקדים לידי בא כוחו עו"ד ח'יר, בהיותו הנמחה על-פי המחאת הזכות.

ביום 03/08/09 ניתנה החלטה על-ידי כב' הרשמת עופר, ובה דחתה את טעמי ההתנגדות והורתה על שחרור הכספים המופקדים לזוכים השונים בתיק האיחוד. בד בבד עם מתן ההחלטה, אפשרה כב' הרשמת למערער להגיש את הערעור דנן תוך מתן החלטה על עיכוב הליכים זמני (להלן- "ההחלטה" או "ההחלטה מושא הערעור").

לאור ההחלטה מושא הערעור, המשיבה לא הגישה טען ביניים לבית המשפט.

עיקרי ההחלטה מושא הערעור:

5.כב' הרשמת השתיתה את ההחלטה מושא הערעור בדבר העברת כספי הפיצויים המעוקלים לתיק האיחוד, ולא לידיו של עו"ד ח'יר, על שני נימוקים מרכזיים.

הנימוק הראשון, מתבסס על לשון המחאת הזכות, שנותרה לוקה בחוסר בהירות לגבי זהותו של הנמחה, על אף הגשת שתי תגובות מטעם המערער, באופן שאין ללמוד מלשון המחאת הזכות כי עו"ד ח'יר הוא הנמחה על-פיה.

כב' הרשמת הוסיפה עוד, כי גם העובדה שתיק ההוצאה לפועל נפתח בידי המערער (הממחה) ולא בידי הנמחה, מהווה נדבך נוסף שתומך במסקנה, כי עו"ד ח'יר הוא לא הנמחה. ובנוסף, הנימוקים שצוינו בהתנגדות המערער, ולפיהם הפיצויים המעוקלים אמורים לשמש לרכישת תרופות ומימון טיפולים עבור המערער אשר נפגע קשות בתאונה - רק מבססים את ההנחה כי כספים אלה מיועדים למערער ולא לבא כוחו עו"ד ח'יר.

6.הנימוק השני מתייחס לסכום ההמחאה. על-פי המפורט בהמחאת הזכות, הסכום הנמחה עומד על 450,250 ש"ח (קרן) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החתימה על המחאת הזכות. מנגד, המערער פירט בתגובתו כי קיבל כספים בסכום שעולה על 800,000 ש"ח (קרן), כך שלכאורה אין עוד תוקף להמחאת הזכות, מאחר שהפיצויים אשר הופקדו ע"י המשיבה בקופת ההוצאה לפועל, הם מעבר לסכום המחאת הזכות כשהוא משוערך ליום ההפקדה.

כב' הרשמת קבעה, כי אין היא מקבלת את טענת המערער, ולפיה הסכום המיועד לתשלום שכר טרחת עורך-דין מוגן מעיקול, שכן סעיף 50 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 הדן בנכסים הפטורים מעיקול, אינו דן בשכר טרחת עורך-דין.

7.בהתבסס על הנימוקים הנ"ל, ועל אף שכב' הרשמת היתה בדעה אחת עם המערער כי המחאת זכות גוברת על עיקולים מאוחרים יותר, נדחתה ההתנגדות של האחרון וניתנה הוראה להעביר את הכספים המופקדים לתיק האיחוד.

טענות המערער: