אבו דעאבס נ' עירית רהט ואח'

פסק דין

1.התובע, ששימש כגזבר בעיריית רהט -מעסיקתו לשעבר, עותר לחייבה לשלם לו את זכויותיו בהתאם לתנאי הפרישה שגובשו בהסכם פרישה שאושר על ידי מנהל אגף כח אדם ושכר ברשויות המקומיות במשרד הפנים ושבוטל לאחר מכן על ידו, לטענתו שלא כדין.

בתביעתו תובע התובע תשלום זכויות על פי הסכם הפרישה וחלף הודעה מוקדמת בסך של 425,263 ₪ (סעיף 120 לכתב התביעה). כן תובע פיצוי בגין עצם הפיטורים, הפרת חובת הנאמנות בקיום יחסי העבודה בין הצדדים ע"י הנתבעת והתנהלותה בכל הנוגע לסיום העסקתו אצלה בסך של 387,252 ₪ (סעיף 162 לכתב התביעה).

לחילופין, מבקש להורות על ביטולו של הסכם הפרישה והשבתו לעבודה במלוא תנאיו ושכרו הקודם כפי שהיה עובר למועד סיום העסקתו ולחייב את הנתבעת בתשלום שכרו החל מחודש 11/09 ואילך.

העובדות הצריכות לתביעה:

2.הנתבעת 1 (להלן: "העירייה") הינה רשות מקומית הפועלת בהתאם ומכח פקודת העיריות(נוסח חדש), התשכ"ד- 1964( להלן: "פקודת העיריות").

בשל מצבה הכלכלי הקשה של העירייה מונה לה ב-18/2/09 חשב מלווה ע"י משרד הפנים- מר וסים קאסם, עפ"י הוראות סעיף 142ב לפקודת העיריות. כיום מכהן בתפקיד החשב המלווה, מר זאב רקנטי.

3.הנתבע 2 הינו ראש עיריית רהט (להלן: "ראש העירייה"), שנבחר לתפקידו בבחירות שהתקיימו בנובמבר 2008.

4.הנתבע 3, משרד הפנים, הינו המשרד האחראי בין היתר, על אישור תנאי הפרישה של בכירים בעיריות וברשויות המקומיות.

5.התובע, הועסק בעיריית רהט החל משנת 1981. תחילה הועסק בתפקיד עובד גזברות והחל מחודש נובמבר 1986 ועד למועד סיום עבודתו בנתבעת באוקטובר 2009, שימש כגזבר העירייה. החל מיום 1/1/95 ואילך, התובע הועסק על פי חוזה בכירים בנוסח שפורסם בחוזר משותף למנכ"ל משרד הפנים ולממונה על השכר משנת 1993, בדרגה 7 לפי דירוג הרשויות, על פי החוזר האמור.

6.ביום 30/6/09 מסר התובע מכתב לראש העירייה המודיע לו על התפטרותו מעבודתו בתפקיד גזבר העירייה עקב מצבו הבריאותי, ולאחר מתן הודעה מוקדמת בת 3 חודשים.

(נספח 4 לכתב התביעה).

7.לאחר מסירת מכתב ההתפטרות, ביקש ראש העירייה מהתובע שימשיך לעבוד בנתבעת עד שיימצא לו מחליף וימונה גזבר חדש ולצורך תקופת חפיפה. התובע הסכים לכך והמשיך לעבוד בנתבעת גם לאחר חלוף מתן ההודעה המוקדמת ב-30/9/09 ועד שהגזבר החדש החל את עבודתו בעירייה. לאחר מועד זה התובע אף ביקר לעיתים בעירייה לצורך חתימה על צווים מנהליים מכח היותו מנהל הארנונה והממונה על הגבייה בעירייה וזאת עד למחצית חודש נובמבר 2009.

8. ביום 16/11/09 הגזבר החדש מונה ונכנס לתפקידו במקום התובע.

9.יצוין כי במקביל לעבודתו בעירייה, התובע החל לעבוד ביום 1/11/09 כגזבר במועצה האזורית אבו בסמה ובמועצה מקומית להבים.

10.לאחר הגשת מכתב ההתפטרות ועד לסוף חודש ספטמבר 2009, החל התובע לגבש מול היועץ המשפטי של העירייה, עו"ד חי יקיר טיוטה של הסכם פרישה, המסדיר את זכויותיו לרבות תשלום בגין מענק פרישה, פדיון ימי חופשה שנתית וכדומה. ( נספח 5 לכתב התביעה)

11.ביום 19/10/09 התובע מילא בקשה לקביעת קצבת פרישה שהועברה למר אברהם אמונה, מנהל תחום תנאי שירות וגמלאות ברשויות מקומיות מטעם משרד הפנים באמצעות מזכיר העירייה (נספחים 6 ו-7 לתצהיר התובע).

12.ביום 28/10/09 מסר ראש העירייה לתובע מכתב שכותרתו "סיום עבודה" , בו הודיע לתובע שעבודתו בעירייה תסתיים ביום 31/10/09 והפנה את התובע למזכיר העירייה על מנת להסדיר את עניין הגמלה ויתר זכויותיו ( נספח 8 לתצהיר התובע).

13. עוד באותו היום התובע העביר למר ישראל שפיצר, מנהל אגף כח אדם ושכר ברשויות המקומיות במשרד הפנים, מכתב בו פירט את מסלולי העסקתו ותקופותיהם. כן צרף לפנייתו את מכתבו של ראש העירייה בדבר סיום עבודתו בעירייה ואישורים נוספים ( נספח 9 לתצהיר התובע)

14.מר שפיצר אישר ביום 30/12/09 את תנאי פרישתו של התובע וקצב את גמלת התובע ואת רכיבי השכר השונים להם היה זכאי, לרבות מענק פרישה חד פעמי בגובה 12 משכורות וכן קבע כי זכאי לפדיון ימי חופשה בהתאם למשכורתו האחרונה, בהתבסס על הנתונים שהובאו בפניו. ( נספח 12 לתצהיר התובע)