אבו דאהש נ' ענבתאוי ואח'

פסק דין

1.הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק במחלוקת ביניהם על דרך הפשרה.

2.פשרה זו היא לפנים משורת הדין, מבלי שאף צד יודה בטענות הצד השני, ולאור הנסיבות המיוחדות של המקרה.

3.פשרה זו אינה מהווה תקדים ולא ניתן ללמוד ממנה במקרים אחרים.

4.הנתבעים יחד ולחוד ישלמו לתובע סכום של 15,000 ₪, לסילוק סופי, מלא ומוחלט של התביעה. סכום זה ישולם ב - 15 תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 1,000 ₪ כל אחד, החל מיום 11.4.2010 ואילך ובכל 11 לחודש העוקב, עד תשלום כל הסכום.

לא יעמדו הנתבעים בתשלום כלשהו, יעמוד כל סכום החוב הנותר לתשלום מיידי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. לעניין זה איחור של עד 7 ימים במועד תשלום כלשהו, לא ייחשב כאי עמידה בתשלום.

5.כמו כן ישלמו הנתבעים לתובע את אגרת בית המשפט (משוערכת להיום) וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. התשלום יעשה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

6.לאור ההסכמה הדיונית בין הצדדים למתן פס"ד על דרך הפשרה, להלן הנמקה קצרה.

7.שוכנעתי שהנתבע 1 הפר את ההסכם עם התובע, להשכיר לו זכות ציבורית להפעלת מונית (להלן: "הזכות") עד לסוף שנת 2007. זאת בהעדר העמדת זכות חלופית, עם מכירת הזכות המקורית לצד ג' ביום 24.6.07. לפיכך יש מקום לזכות את התובע בפיצוי מוסכם מראש. עם זאת נראה שהצדדים התכוונו לפיצוי אחד של 5,000 ₪ (ולא פעמיים סכום זה), למרות שהוא מופיע בשני מסמכים שונים שנערכו בן הצדדים. כמו כן יש מקום להפחית במידה מסויימת את סכום הפיצוי, לאור ההסכמה למתן פסק דין על דרך הפשרה.

8.שוכנעתי שהנתבע 1 מנע מהתובע להפעיל את המונית השייכת לו, בשל עקול שהוטל עליו לתקופה מסויימת.

9.יתכן והתובע היה יכול לסייע לנתבעים להביא למצב שהמונית תפעל זמן מה לפני המועד שהופעלה בפועל ( 17.7.07). לאור ההסכמה למתן פסק דין על דרך הפשרה, יש מקום להפחתה מסויימת בפיצוי המוסכם בנושא ימי השבתה.

10.יש לפסוק לתובע סכום נוסף, בגין הוצאות שנגרמו לו לצורך המעבר לזכות חדשה, בגין הפרשי דמי שכירות של בין הזכויות ובגין החזר תשלום לנתבע 1, שנעשה לתקופה מעבר ליום 24.6.07. בנסיבות העניין יילקח בחשבון סכום גלובלי.

11. סכום הפיצוי נקבע על דרך אומדנא דדיינא, באופן שהסכום הגלובלי שנפסק לוקח בחשבון את כל הרכיבים כמקשה אחת.

12.שוכנעתי שיש מקום לחייב את הנתבע 2 ביחד ולחוד עם הנתבע 1. זאת לאור המעורבות של הנתבע 2 בכל מערכת ההתקשרויות עם התובע, מעורבתו לצורך המעבר לזכות החדשה, והתחייבויותיו להסדיר את העניין ובכלל זה את הסרת העיקול מרכב התובע.

ניתן היום, כ"ד אדר תש"ע, 10 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי שריאל לב