אבו גנאם נ' עיריית ירושלים

פסק דין

לטענת התובע, ביום 16/1/2008, כאשר נסע ברכבו לכיוון סוואני, רכבו נכנס אל תוך בור מנהול שהיה בשלב הכנה, וכתוצאה מכך התנפצו שניים מצמיגי רכבו בצד ימין.

התובע ממשיך וטוען, לאחר שיצא מרכבו, הוא ראה כי רכב נוסף אשר נתקל במפגע והתהפך ומשטרה היתה במקום.

לטענת התובע, הנתבעת נהגה ברשלנות כאשר לא דאגה לתקינות הכביש, לא הציבה שילוט אזהרה מתאים, לא גידרה את המקום ולא מנעה גישה אליו.

מנגד נטען על ידי הנתבעת, כי היה על התובע להפנות את תביעתו כנגד חברת הגיחון שהיא אחריאת על מערכת הביוב והמים. בנוסף לכך נטען על ידי הנתבעת כי התובע לא התאים את נהיגתו לתנאים שהיו במקום.

לאחר שנתתי את דעתי למכלול החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

דומה, כי אין מחלוקת כי העירייה נושאת בחובת זהירות כלפי הנוהגים בכבישים באשר לתקינות הכבישים שבתחומה.

מעדות התובע שלא נסתרה על ידי התובעת, המנהול היה בשלבי עבודה ומתחם העבודה לא סומן ולא גודר באופן כלשהי. בנסיבות אלה, הרי שהנתבעת התרשלה במילוי חובתה להבטיח תקינות סבירה של הכביש. העובדה שרכב נוסף נתקל באותו מפגע והתהפך, מחזקת טענותיו של התובע בענין זה.

אין לקבל את טענת הנתבעת שלפיה חברת הגיחון היא זו שאמורה לשאת באחריות לאירוע ככל שיוכך וזאת משני טעמים: הראשון – התובע העיד כי עובדי העירייה הגיעו למקום ומסרו שהעבודה מבוצעת על ידי העירייה. השני – גם אם נניח שחברת הגיחון אחראית על מערכת המים והביוב, אין הדבר גורע מאחריותה של הנתבעת כלפי הנוסעים בכבישים, שכן, על פי הפסיקה פעולה רשלנית של אדם אחר אינה מנתקת את הקשר הסיבתי. כל רשלנות חייבת להבחן לגופה.

אשר לשיעור הנזקים: לטענת התובע, כתוצאה מהתאונה נגרם לרכבו נזק בסך של 1,000 ₪. התובע צירף חוו"ד שמאי בתמיכה לשיעור הנזק. בנסיבות הענין אני מאשר סכום זה.

התובע מבקש פיצוי נוסף בגין דמי בטלה בסך 200 ₪; בגין הכנת כתב תביעה והתייצבות בסך 800 ₪ ובגין עוגמת נפש וטרדה בסך 1,000 ₪. בנסיבות הענין, אני פוסק לתובע סכום כולל בגין ראשי הנזק האמורים, לרבות הוצאות משפט, בסך 1,000 ₪.

סוף דבר: אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום כולל בסך 2,000 ₪.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

ניתן היום, ד' חשון תשע"ב, 01 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.