אבו גויעד נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים.

ב"כ המבקש טען כי אין בידי המדינה ראיות לכאורה וכן טען כי המבקש אינו מסוכן לאור עברו התעבורתי.

ב"כ המדינה התנגד לבקשה, טען כי יש בידי המדינה ראיות לכאורה וכי נוכח העבירה שלכאורה בוצעה יש מסוכנות מהמבקש המצדיקה את השארתו פסול.

תיק החקירה הוגש לעיוני.

לאחר שקראתי את כל תיק החקירה, נחה דעתי כי בידי המדינה ראיות לכאורה לביצוע עבירה של אי תיות לתמרור ב-36 וגרימת תאונה עקב כך ע"י המבקש.

פרק מסקנות הבוחן בדוח שערך מדבר בעד עצמו ובהתאם לו היה המבקש האחראי הישיר להתרחשות התאונה.

אשר על כן אני קובע כי יש בידי המדינה ראיות לכאורה נגד המבקש.

ביחס לשאלת המסוכנות, הרי שהמבקש נוהג 5 שנים ולחובתו 5 הרשעות כאשר 4 מהן עבירות קנס ואילו החמישית נהיגה ללא ביטוח תקף.

אין למבקש כל מעורבות קודמת בתאונה ועל פניו ניתן להגדיר את עברו כלא מכביד.

בתאונה עצמה (ובהתאם לתעודות הרפואיות שבתיק) אין כל עדות לחבלות של ממש ולכן עמדת ההגנה ביחס למסוכנות נמוכה הנובעת מהמבקש סבירה ונכונה בעיני.

בנסיבות המתוארות אין כל הצדקה לביטול הפסילה המנהלית, אולם לאור הערכת המסוכנות שביצעתי למבקש על רקע נסיבות התאונה יחד עם עברו התעבורתי, נחה דעתי כי ניתן לקצר במידה מסויימת את תקופת הפסילה המנהלית שהושתה עליו.

אני מחליט לקצר את תקופת הפסילה מ- 60 יום לתקופה של 45 יום מיום שנפסל המבקש והפקיד רשיונו במשטרה.

בתום 45 ימי פסילה מיום שהפקיד המבקש את רשיונו, תשיב לו משטרת ישראל את רשיון הנהיגה.

ניתנה היום, י"ד אב תש"ע, 25 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: