אבו ג'נב נ' מ. מ. ירכא

פסק דין

1.בתביעתו זו עותר התובע לחייב את הנתבעת, מועצה מקומית ירכא, (להלן: "המועצה" או "הנתבעת") לשלם לו בגין תקופת עבודתו בשירותה וסיומה, שכר עבודה שהגיע לו ולא שולם לו בתקופה מחודש 1/05 ועד לפיטוריו בסוף חודש 8/05, פדיון חופשה, הסתגלות , חלף הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורין, פיצוי בשל אובדן הזכות לקבל דמי אבטלה, ופיצוי בגין עוגמת נפש.

רקע ועובדות

2.בחודש 3/02 התקבל התובע לעבוד במועצה במחלקת שמירה וביטחון. מאז תחילת עבודתו ועד לחודש 8/03, הוא הועסק בהיקף של חצי משרה (50%), אך בהמשך ומאז חודש 9/03 ועד למועד פיטוריו בסוף חודש 8/05, הוא הועסק בהיקף של משרה מלא (100%).

3.ביום 30/9/04 נפגע התובע ופגיעתו הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. מאז פגיעתו שהה התובע בתקופת אי כושר עד ליום 30/12/04, בגינה אישר לו המוסד לביטוח לאומי כי הוא זכאי לקבל דמי פגיעה (מוצג "ת/1" נספח "ב").

אולם ביחס לתקופה הנוספת, מיום 31/12/04 ועד ליום 14/1/05, בה ניתן לתובע אישור מחלה, דחה המוסד לביטוח לאומי את בקשתו לתשלום דמי פגיעה לאור הוראת סעיף 92(ב) לחוק הביטוח הלאומי שקובע כי לא ניתן לשלם דמי פגיעה בעד תקופת אי כושר העולה על שלושה עשר שבועות ממחרת יום הפגיעה, (סה"כ 91 ימים).

4.ביום 21/2/05 נבדק התובע ע"י רופא תעסוקתי שקבע כי הוא יכול לחזור לעבוד החל מיום 23/2/05 בהגבלה לגבי: "עבודות הכרוכות בהליכה ממושכת. רצויה עבודה לא קשה פיזית בישיבה ועמידה לסירוגין." משך תקופת ההגבלה נקבע עד ליום 21/4/05 והותנה בשיפור במצבו הרפואי.

5.למרות פניותיו של התובע לנתבעת כדי לשבצו בעבודה מתאימה למגבלותיו הרפואיות, בהתאם לקביעת הרופא התעסוקתי ולמרות הבטחותיה לעשות כן, הנתבעת לא הציעה לו תפקיד כזה ומשכה אותו עד לסוף חודש 8/05 שאז היא פיטרה אותו במסגרת פיטורי צמצום בהתאם לתוכנית הבראה שאושרה למועצה, ולאחר שנערך לו שימוע ע"י ועדת הפיטורין, ( ראו מוצג "נ/1" נספח "נ/1").

6.ביום 30/8/05 הכינה הנתבעת עבור התובע מכתב, המסכם את הזכויות המגיעות לו עם סיום עבודתו ופיטוריו על ידה. במכתב נאמר:

"תנאי סיום עבודתך

הרינו להודיעך כי בהמשך לסיום עבודתך במועצה נקבעו תנאי סיום עבודתך בהתאם לחוק כמפורט להלן:

1. פיצויי פיטורים בשיעור של 100%, סכום של 2892 ₪.

2. הבראה בסך של 1,388 ₪.

3. ביגוד בסך של 506 ₪.

4. פדיון חופש בסך של 0 ₪.

5. הודעה מוקדמת בסך של 3646 ₪.

6. הסתגלות בסך של 3646 ₪.

7. סה"כ לתשלום 12,078 ₪. ". (ראו מוצג "נ/3").

בחודש 9/05 הנפיקה הנתבעת לתובע תלוש שכר ביחס לזכויותיו הנ"ל, בתיקון של סכום ההבראה שבתלוש העלה כי מגיע לו 3,108 ₪ . הנטו על פי תלוש זה עמד על סך של 11,243.52 ₪ . לטענת התובע תשלום זה לא הועבר לידיו למרות הנפקת התלוש. במסגרת בירור טענה זו של התובע ע"י ב"כ הנתבעת,זה הודיע כי התשלום קוזז כנגד חיובי ארנונה, ביוב ומים שהתובע חב לנתבעת, (ראו מוצג נ/10 לסיכומי הנתבעת).

עיקר טענות התובע בסיכומיו היו: