אבו אסעד נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה בתאריך 12/6/11 למשך 30 ימים.

על פי כתב האישום, בתאריך 11/6/11 בשעה 15:56 נהג המבקש ברכב במהירות של 154 קמ"ש, מקום בו המהירות המרבית המותרת הנה 90 קמ"ש.

לאחר עיון בחומר החקירה, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום.

בדו"ח "נסיבות המקרה" וב"זיכרון דברים להפעלת מכשיר מדגם BEE III IL" מסביר השוטר שביצע את מדידת המהירות, כי המכשיר הופעל ממצב רדאר נייח, באמצעות אנטנה אחורית, רכב המבקש היה בודד לחלוטין בכוון נסיעתו, אור יום, המדובר בתוואי שטח מישורי, השוטר המתין כ-3 שניות לפני נעילת המהירות והציג את נתוני המדידה בפני המבקש.

בתגובתו הראשונית לכתב האישום ולתיאור נסיבות המקרה הודה המשיב כי נהג במהירות מופרזת:

"צודק. אני ממהר לחתונת קרוב משפחה כי אני חייב להביא את הכלה עם

הרכב שלי אחרת אני אגיע באיחור".

המבקש הוזמן כדין לשימוע בפני קצין המשטרה, אך לא התייצב לשימוע ולכן נפסל בהעדרו.

נהיגה במהירות מופרזת הנה עבירה חמורה ביותר אשר לא אחת מהווה גורם לתאונות דרכים קשות.

במקרה דנן נסיבות העבירה חמורות שכן המבקש נהג במהירות של 154 קמ"ש, מקום בו המהירות המרבית המותרת הנה 90 קמ"ש, קרי: במהירות של 64 קמ"ש מעל למותר !

המבקש נוהג משנת 2003 ולחובתו 5 הרשעות תעבורה קודמות, מתוכן 3 הרשעות בגין פקיעת רישיון נהיגה ואי החזקת רישיון נהיגה ושתי עבירות שהנן טכניות במהותן.

העובדה שבעברו עבירות חוזרות של נהיגה ללא רישיון, מחזקת מסוכנות המשיב, העולה מחומרת העבירה שביצע לכאורה.

לא התעלמתי מנסיבותיו האישיות של המבקש וממחלת אמו, אולם קיימים בני משפחה נוספים שיכולים לסייע בידי אמו של המשיב וניתן להשתמש באמצעי תחבורה חלופיים בתקופה הקצובה של הפסילה המנהלית.

היות ששוכנעתי כי נדרשת בנדון תקופת צינון מלאה וכי המשך נהיגת המבקש תסכן את שלום הציבור, הבקשה לביטול הפסילה המנהלית נדחית.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד סיון תשע"א, 26 יוני 2011, בהעדר הצדדים.