אבו אלפילאת נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין משלים

פסק דין משלים זה ניתן לאחר שביום 16.3.10 ניתן פסק דין חלקי בנוגע לערעור המערער על החלטת הועדה הרפואית לעררים בלבד, מבלי לפסוק בערעור על ועדת העררים לאי כושר שהוגש אף הוא במסגרת הליך זה.

בעקבות בקשת הצדדים בדיון מיום 16.2.11, ניתן זה פסק דין משלים בערעור על החלטת ועדת העררים לאי כושר מיום 13.2.09, על פי המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר.

לתיאור הרקע לערעור, לרבות הנכות הרפואית ממנה סובל המערער, אני מפנה לפסק הדין החלקי מיום 16.3.10. בנוסף לאמור שם, יש לציין את דברי ועדת הערר לפיהם "הועדה אינה מודעת על יכולתו השכלית של הנבדק אך מבחינה פיזית הוא מסוגל לבצע עבודות קלות שאינן דורשות עמידה או תחכום במשרה מלאה".

טענות המערער כנגד החלטת ועדת העררים לאי כושר, כמפורט ב"נימוקי הערר המפורטים" 17.6.09 ו"נימוקי ערר נוספים" מיום 23.7.09, הן:

א.ועדת הערר לא לקחה בחשבון את המגבלות התפקודיות מהן סובל המערער אשר מונעות ממנו לבצע כל עבוד ולו הקלה ביותר, הואיל וגם עבודה בישיבה דורשת מהמערער מאמץ.

ב.טעתה פקידת השיקום שיעצה לפקיד התביעות בקביעתה כי המערער יכול להשתכר. לעניין זה טעתה פקידת השיקום בקביעתה כי המערער יכול לעבוד כקופאי שכן למערער יש 9 שנות לימוד בלבד והוא דובר ערבית בלבד, מה גם שהרופא בועדה רשם כי "הועדה אינה מודעת על יכולתו השכלית של הנבדק..".

ג.טעתה ועדת הערר משקבעה שהמערער יכול לעבוד בעבודה בישיבה ובאריזה שכן המערער סובל משיתוק בפלג גופו השמאלי והוא סובל מבעיה בידו ועל כן אינו יכול לשבת או לעמוד זמן ממושך, והעבודות המוצעות לו על ידי פקידת השיקום דורשות ישיבה ממושכת, תחכום ושימוש בשתי הרגליים והידיים, דברים שאינם עולים בקנה אחד עם נכויותיו של המערער.

תשובות המשיב לטענות המערער הן כדלקמן:

א.אין כל סבירות בטענת המערער לפיה בשל נכות רפואית בשיעור 40% אין הוא מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי.

ב.אין כל רלוונטיות לקביעות פקידת השיקום שכן הערעור הינו על החלטת ועדת העררים.

ג.משקבעה הועדה כי המערער לא איבד 50% מכושר השתכרותו, חלקיות המשרה האפשרית אינה רלוונטית עוד.

ד.רופא הועדה התייחס ליכולותיו הפיזיות של המערער וקבע שאין הן מביאות להגבלה של יותר מ-50% מכושר השתכרותו לנוכח העובדה שהעבודות שנזכרו בהחלטת הועדה אינן מחייבות השכלה מיוחדת.

ה.הועדה קבעה כי למרות הבעיה ממנה סובל המערער ביד שמאל, הוא יכול להעזר בה.

ו.למערער לא נקבעה כל נכות המונעת ממנו מלשבת ישיבה ממושכת וכל אשר נקבע הוא שהמערער אינו מסוגל לעבודה הדורשת עמידה או הליכה ממושכים. מגבלות אלה אינן מונעות עבודה של המערער בקופה או באריזה, עבודות שאינן דורשות הליכה או עמידה ממושכת.

ז.נכותו הרפואית העיקרית של המערער היא חולשה בפלג גוף משאל מלידה. נוכח גילו (בן 29 במועד הגשת הערעור), והעובדה שעבד בעבר בניקיון, שהיא עבודה קשה יותר מזו שועדת הערר הציעה, אין להתערב בקביעת ועדת הערר.

דיון והכרעה

ועדת העררים אימצה את החלטת פקיד התביעות שקבעה כי המערער מסוגל לעבוד בעבודות פשוטות כמו אריזה וקופה.

קשה לקבל קביעה לפיה המערער יכול לעבוד כקופאי במצב בו ועדת העררים מעידה על עצמה כי היא אינה מודעת ליכולותיו השכליות של המערער. לעניין זה, העובדה שהמערער סיים תשע שנות לימוד אינה מבטיחה כי למערער יכולות מספיקות לעבוד כקופאי, ועובדה היא שועדת הערר היתה מודעת למספר שנות הלימוד של המערער ובכל זאת קבעה שאין היא מודעת ליכולותיו השכליות.

בנסיבות אלה אני רואה לקבל את הערעור במובן זה שעניינו של המערער יוחזר לועדת העררים על מנת שתשקול אם המערער איבד 50% מכושרו להשתכר לפחות תוך התייחסות גם ליכולותיו השכליות.