אבו אל היגא נ' אוליאל ואח'

פסק דין

התובע יליד 17.12.1956, ועובר לתאונות שתתוארנה להלן, עבד כנגר בשירות הנתבעים. התובע החל את דרכו המקצועית בשנת 1994 בתור עוזר נגר אצל הנתבעת 2, ולאחר מכן עבד כנגר עד לפגיעתו בתאונה השנייה מבין שתי התאונות נשוא התביעה, שארעה לו ביום 19.07.07.

לתאונה השנייה קדמה תאונת עבודה נוספת שארעה לתובע במהלך עבודתו בשירות הנתבעים, וזאת ביום 14.03.04.

התביעה שבפניי עניינה קבלת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובע עקב פגיעותיו בשתי התאונות.

תיאור נסיבות התאונות

התאונה הראשונה: ביום 14.03.04, בשעה 10:00 בערך, בעת ביצוע עבודת ניסור עץ בעזרת מסור חשמלי (להלן: "המסור") התובע נפצע באצבע השלישית בידו השמאלית כתוצאה מפגיעת להב המסור בכף ידו.

התאונה השנייה: ביום 19.07.07, בשעה 13:50 בערך, ובזמן עבודת התובע על אותו מסור לצורך חיתוך פלטת עץ, שוב נפגע התובע מלהב המסור והפעם בידו הימנית.

התובע טוען, כי בכל המועדים הרלבנטיים לתביעה ומאז שהתחיל את עבודתו אצל הנתבעת 2, המסור היה ללא מגן. לא זו אף זו: לאחר פגיעתו עקב התאונה השנייה, ובכל הזדמנות אחרת, התובע העיר לנתבע 1 אודות המסור ומסוכנותו. אך, הנתבע 1 לא עשה כלום בעניין זה.

בחינת אחריותם של הנתבעים

ראשית כל אסלק מדרכי את טענת הנתבעים שלפיה, אין כל מקום להטלת אחריות נזיקית על הנתבע 1 ששימש כאורגן החברה/הנתבעת 2.

אין בידי לקבל את טענתה זו, ולהלן אנמק:

יוזכר, כי במועדים הרלבנטיים לתביעה התובע עבד בתור נגר אצל הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), כאשר הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") היה מנהלה ובעל מניותיה. אשתו של הנתבע החזיקה במניה אחת בלבד וכל יתר המניות היו בבעלות הנתבע (ראו: עדות הנתבע בעמ' 20 לפרוטוקול, שורות 14-15).

גזירת אחריותה הנזיקית של הנתבעת (החברה-התאגיד) מפעולותיו של הנתבע (אורגן או נושא משרה) אינה מונעת הטלת אחריות נזיקית על אותו אורגן או נושא משרה עצמו. ראו לעניין זה ע"א 8133/03 עודד יצחק נגד לוטם שיווק בע"מ ואח', פ"ד נט (3) 66, לפיו נקבע כי: "אחריותם האישית של הפועלים במסגרתו של התאגיד עומדת אפוא מכוח עצמה, ואין היא יונקת כוחה מהתאגיד", וכי: "יש להבחין בין הטלת אחריות אישית לבין הרמת מסך. בעוד שאחריות אישית מקיימת את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, הרמת מסך מהותה התעלמות מעיקרון זה. יתרונה של האחריות האישית הינו הרחבת מעגל היריבויות בלי לפגוע בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת. תכליתה של הרמת מסך הינה למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה. ... על-פי מודל חסינות האורגן, מקום שבו אורגן או נושא משרה בחברה מבצע עוולה כשהוא פועל בשם החברה ולמטרותיה תישא החברה בחבות הנזיקית, בעוד שהאורגן או נושא המשרה יהיה חסין בפני תביעה נזיקית; על-פי מודל האחריות האישית, לנושא משרה בחברה אין מוקנית חסינות לעוולות נזיקיות שביצע באופן אישי אך משום שהינו אורגן של החברה. פעולותיו של נושא המשרה ייבחנו כפעולותיו של כל אדם פרטי אחר, והוא יחוב בנזיקין בהתאם לכללים הרגילים הקובעים חבות זו".

על פי מוצג ת/1 (תצהיר עדותו הראשית של התובע), הנתבע היה הבעלים של הנתבעת, מנהלה, מנהל העבודה האחראי על התובע ועל העובדים במפעל, קבע לכל אחד את תפקידו והטיל משימות על העובדים השונים, לרבות התובע. הנתבע לא סתר טענות התובע ולו במאומה ולמעשה הוכח, כי העבודה במפעל הנתבעים (בנגרייה) התבצעה ללא כל השגחה או פיקוח, ללא כל הדרכה, ללא אספקת אמצעי מגן כלשהם, ללא אספקת שטח עבודה הולם ובטוח וללא אספקת מכונות עבודה בטוחות, כאשר הנתבע שאמור היה למלא את תפקיד האחראי היחיד על העובדים בנגרייה, ושימש כמנהל העסק (ראו הודאתו של הנתבע בעמ' 20 לפרוטוקול, שורה 17), הודה כי אין לו הכשרה או הבנה מקצועית בתחום הנגרות (ראו: עמ' 20 לפרוטוקול, שורות 17-18, וכן שורות 26-27), וכאשר אין חולק, כי הנתבע לא מינה מנהל עבודה מקצועי לצורך ההשגחה על העבודה והעובדים, ולא הביא כל ראיה להוכחת לנוהלי העבודה שהונהגו אצל הנתבעים, ולהוכחת ההדרכות שניתנו לעובדים, ועל ידי מי ומתי. הרושם שנוצר בי עקב שמיעת העדים בתיק, לא הותיר מקום לספק כלשהו, כי שיטת העבודה שהונהגה אצל הנתבעים הייתה מאוד רשלנית, והנתבע וחרף היותו אורגן בנתבעת, אינו פטור מאחריותו האישית כלפי התובע. הנתבע נכח במקום העבודה, כל העובדים ראו בו כמנהל העבודה בפועל ומנהל העסק בכללותו. הנתבע היווה את הכתובת הישירה לכל תלונה או דרישה מצד העובדים, לרבות בתחום הבטיחות בעבודה. תלונות אלו הגיעו ישירות לנתבע שמצא לנכון להתעלם מהן ואף לנקוט בלשון המאיימת בפיטורין כנגד עובד שהיה מסרב לעבוד בתנאי העבודה הלא בטיחותיים שסיפק להם (ראו: סעיף 7 למוצג ת/1).

למותר לציין, כי עדותו של התובע יצרה עלי רושם אמין ומהימן ביותר. עדותו של התובע לא נסתרה כלל וכלל על ידי הנתבעים. ואף נהפוך הוא; בעדותו של הנתבע ניתן למצוא תימוכין לטענות התובע שהועלו בקשר לאי בטיחות המכונה ואי התאמתה לביצוע העבודה. שכן, וכעולה מחקירתו הנגדית של הנתבע דומה, שמאז רכישת הנגרייה על ידי הנתבע בשנת 2000, לא נערכה כל בדיקה או הערכה למצב הבטיחות בנגרייה, וטענתו של הנתבע כי בטרם כניסתו לנגרייה הוא ניגש לגורם העוסק בבטיחות וביקש חוות דעת בהקשר זה (ראו: עמ' 20 לפרוטוקול, שורות 28-31) אינה נכונה ונסתרה בהמשך חקירתו הנגדית של הנתבע בעצמו שתשובתו לעניין הפעולות שננקטו על ידו מאז רכישת הנגרייה מלמדת באופן חד משמעי, כי הנתבע לא עשה מאומה בנושא הבטיחות מאז רכישת הנגרייה (ראו: עמ' 22 לפרוטוקול, שורות 1-8). למותר לציין, כי הנתבע לא הביא ולו בדל ראיה אחת ולא זימן ולו עד נוסף אחד מטעמו להוכחת הפעולות שננקטו לטענתו על ידו בכל הנוגע לנושא הבטיחות בנגרייה. הימנעות מאי הבאת ראייה, ללא הסבר סביר לכך, פועלת לרעת הנתבע ודומה, כי פעולות מעין אלו מעולם לא ננקטו על ידי הנתבע. זלזולו של הנתבע בנושאי הבטיחות בנגרייה עלה אף בעדותו של מר קאסם אחמד, עד תביעה מס' 2 (ראו: סעיף 3 למוצג ת/2, וכן עמ' 18 לפרוטוקול, שורות 17-24) שעבד בתור נהג אצל הנתבעים ומידי פעם עזר לתובע בביצוע עבודתו. יודגש כי, עדותו של מר קאסם אחמד יצרה עלי רושם מהימן אף היא. עדותו, כמו עדות התובע, הייתה קוהרנטית, אחידה, עמדה במבחן החקירה הנגדית ולא נסתרה על ידי הנתבע.

אמנם, הנתבע העיד, וכעולה מתצהיר עדותו הראשית (מוצג נ/1), כי הוא מעולם לא נתן הוראות עבודה מקצועיות לתובע, מעולם לא מסר לו מידות לחיתוך עצים או בניית סלונים, וכי התובע הוא זה שלמעשה ניהל את העניינים של עבודתו החל מקניית חומרי הגלם ועד לגמר הייצור. אך, בתצהיר הנתבע אין התייחסות לזהותו של הגורם הקובע עם איזה כלים ומכונות יש לבצע את העבודה, היכן תבוצע העבודה, מי מספק את המכונות הדרושות לביצוע העבודה, מי אחראי על חידוש המכונות, מי אחראי על בטיחות המכונות, מי אחראי על בדיקת בטיחות המכונות, וכו', וזאת לא בכדי שכן, הנתבע ורק הנתבע הוא האחראי לכל הנושאים הנ"ל.

מחומר הראיות שהובא בפניי, שוכנעתי כי המסור היה ללא מגן, לא רק במועדים הרלבנטיים לתאונה, אלא במשך כל שנות עבודתו של התובע בשירות הנתבעים (ראו: סעיף 5.ב. למוצג ת/1, וכן סעיף 4 למוצג ת/2). הנתבע לא כפר בכך שהמסור היה ללא מגן (ראו: מוצג נ/1 שאין בו שום התייחסות לטענת התובע בדבר העדר המגן). אלא מאי? לטענת הנתבע למסור היה "מוביל" שהיה בו כדי להוות מגן והתובע בחר על דעת עצמו שלא להשתמש במוביל זה. בכתב הגנתו, הנתבע לא העלה טענה כלשהי אודות קיומו של המוביל שנטען לראשונה בתצהיר עדותו הראשית שהוגש מספר ימים לפני שמיעת הראיות בתיק, ולא נטענה טענה כלשהי אודות פירוק המוביל או אודות הימצאו בסמוך למסור. הנתבע הגדיל לעשות עת צירף תמונות המראות את המוביל מותקן על גבי המסור. אך, במהלך החקירה התברר שהמדובר בתמונות שצולמו שבוע ימים לפני שמיעת ההוכחות בתיק (ראו: עמ' 23 לפרוטוקול, שורות 29-30). הנתבע טען כי הגם שהתמונות צולמו שבוע לפני שמיעת ההוכחות בתיק, הרי מצב זה היה קיים במשך כל השנים ולא השתנה כלום במכונה. והשאלה: אם לא השתנה כלום במכונה, מדוע רק בשלב שמיעת ההוכחות עלתה הטענה בדבר קיומו של ה"מוביל" שניתן להרכיבו על המכונה וזה שימש מגן? ומכוח איזו הכשרה מקצועית הנתבע מתיימר להעיד על תפקידו של אותו "מוביל", על הפונקציה שמילא אותה ועל היותו אמצעי מגן במכונת הניסור?! ומהי ההכשרה המקצועית ומכוח איזה מומחיות הנתבע מצפה כי תתקבל עדותו לפיה: "אין מכונה שהמסור שלה לא חשוף" (ראו: עמ' 25 לפרוטוקול הדיון, שורה 20). לצורך ההתחמקות מאחריותו הנובעת מעצם תפקידו כמנהל עבודה הנתבע הודה שאין לו כל ידע, הכשרה ו/או ניסיון בעבודות הנגרות. מאידך, ושוב לצורך התחמקותו מאחריותו הנובעת מעצם העדר קיומו של מגן במכונה, הנתבע רכש באופן מפתיע מומחיות בתחומי הבטיחות והנדסת המכונות ששימשו את התובע בעבודת הנגרות. עדותו של הנתבע הייתה מגמתית מתחילתה ועד סופה, וברי שלא ניתן לייחס לה משקל כלשהו.

מהמקובץ לעיל, אין מנוס מהקביעה כי המכונה עליה עבד התובע במועד התאונות הייתה ללא מגן שימנע מגע כלשהו בין ידו של התובע לבין להב המסור. בנסיבות, אין להכביר מילים אודות אחריותם של הנתבעים כלפי התובע ואודות חבותם לפצותו בגין נזקיו שנגרמו לו עקב התאונות.

בנסיבות דנן, לא מצאתי לנכון לייחס לתובע אשם תורם כלשהו. הנתבע הנהיג שיטת עבודה מסוכנת מאוד. הנתבע חשף את התובע לסכנות מיותרות שניתן היה למונען באמצעים סבירים מאוד. אך, הנתבע בחר להתעלם מהסכנות הצפויות מהשימוש במכונת ניסור כשלהב הניסור חשוף וללא כל מגן שימנע מגע כלשהו בין גוף העובד למכונה. הדרך היחידה שהייתה מונעת את התאונות בנידון דידן, הינה הימנעות התובע מביצוע העבודה. מכאן, לא שוכנעתי כי נפל דופי כלשהי בהתנהגות התובע שביצע את עבודתו בהתאם לדרישות מעבידו ותוך שימוש בכלי ואמצעי העבודה שסופקו לו על ידי מעבידו. על הנחיות כמובן אין מה לדבר, שכן הנתבע בעצמו הודה שלא ניתנו הנחיות או הדרכות משלא היה צורך בכך לגרסתו (ראו: סעיף 12 למוצג נ/2). מכל מקום, בהקשר זה אוסיף ואציין, כי הגם שהתובע שימש כמדריך ולא היה צורך בהדרכתו לעבודה על המכונה, אין בכך כדי להטיל עליו אשמה כלשהי בנסיבות העניין, וזאת נוכח העובדה כי התאונות אירעו עקב ליקוי בטיחותי חמור במכונה עצמה ולא עקב שימוש לא נכון במכונה.

הפגיעה, הנכות והנזקים שנגרמו לתובע עקב התאונות