החלטה על ביטול ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש

לאחר עיון בחומר שלפני לרבות תגובת המשיבה, נחה דעתי כי יש ליתן החלטה כבר עתה לפיה יבוטל יפוי הכח המתמשך בכל הנוגע לרכושה של האשל"א וכי יופעל אותו יפוי הכח בכל הנוגע לעניינים רפואיים ואישיים.

בכל הנוגע לרכושה של האשל"א- ימונה אפוטרופוס חיצוני.

ואלו נימוקי:

1. אין חולק כי נחתם על ידי האשל"א יפוי כח מתמשך ובמסגרתו מינתה האשל"א, את ביתה, המשיבה, כמיופת כח לכלל ענייניה.

    

2. שלושת ילדיה האחרים של האשל"א אשר מתגוררים בחו"ל, הגישו שני הליכים- האחד למינוי אפוטרופוס לכלל ענייניה של האשל"א והאחרת – לביטול יפוי הכח המתמשך.

    

    

    

    

    

    

3. המלצת העו"ס הינה למינוי אפוטרופוס חיצוני לרכושה של האשל"א.

   המשיבה מתנגדת לכך ובגין כך נקבע לדיון במעמד הצדדים.

    

4. אלא שכפי שפורט בהחלטה קודמת, בתיקים שלפני נפל דבר והתרחש שינוי נסיבות מהותי עת הגישה המשיבה תביעה כנגד האשל"א עצמה ובמסגרתה עתרה לסעדים המקיפים את עיקר רכושה של האשל"א, אם לא כולה, הכל כמפורט בכתב התביעה.

    

   כפי שהובהר בהחלטה מיום 8.7.26 – התביעה שהוגשה מהותה הצהרתית וכספית ואשר במסגרתה פורט כי הסעד המבוקש הינו מתן הצהרה כי הדירה שנרשמה על שם המשיבה שייכת לה; כי הכספים שהועברו למשיבה מחשבונה המשותף עם האשל"א בסך של 137,000 ₪ [עמלת מכירת הדירה], בסך של 550,000 ₪ [דמי טיפול ופיצוי בגין הפסדים], בסך של 292,000 ₪ [דמי שכירות] ובסך של 1,923,128 ₪ [דמי שירות חלף ותומך עובדת זרה] הועברו כדין. עוד נדרשו סך נוסף של 163,903 ₪ בגין יתרת חובה הנטען של האשל"א למשיבה.

    

5. לאחר עיון בתגובת המשיבה להחלטה מיום 8.7.26, אפרט כי אף שככלל, ישנה עדיפות כי יופעל יפוי כח מתמשך שעה שזהות הממונה נבחרה על ידי האשל"א עצמה ושעה שמדובר בביתה של האשל"א ולמעשה- קרוב המשפחה מדרגה ראשונה היחיד אשר מתגורר בישראל ויכול לכאורה לדאוג לענייניה של האשל"א, הרי שבמקרה דנן, הדבר אינו אפשרי ואין לו היתכנות כלל וכלל.

    

   זאת, לאור ניגוד העניינים שנוצר בין המשיבה לבין האשל"א, לכל הפחות- עם הגשתה של התביעה.

    

6. כידוע, ע"פ הפסיקה קיימת עדיפות למינוי קרובי משפחה, אולם אין חולק כי נקודת המוצא הינה טובתו של האשל"א.

    

7. כמו כן אין חולק כי בשלב זה לא נקבעו ממצאים בטענות המשיבה בכל הנוגע לרכושה של האשל"א.

    

    

    

    

    

    

    

   אף אם הגישה המשיבה תצהיר והמציאה אסמכתאות אלו ואחרות ואף אם בסופו של יום, ייקבע כי לא נפל פגם בפעולותיה ואף אם תתקבל תביעתה [כולה או חלקה], הרי שבשלב זה, ישנו ניגוד עניינים חריף בין המשיבה לבין האשל"א, באופן שאינו מאפשר את הפעלתו של יפוי הכח המתמשך בכל הנוגע לרכושה של האשל"א וכן אינו מאפשר את מינויה של המשיבה כאפוטרופוס לרכוש.

    

   לעניין מתן עדיפות, בפסיקה, לעניין מינוי אחד מילדי האשל"א וכן החשיבות שיש להעניק לרצון האשל"א- ראו למשל:

   א"פ ‏(‏משפחה קריות‏)‏ 15124-11-09פלוני נ' פלונית‏(‏נבו 6.4.2011‏)‏‏.

    

   ולעניין ניגוד עניינים – כך פורטו הדברים בפסק הדין הנ"ל-

    

   "37.אפוטרופוס העלול להימצא במצב של ניגוד עניינים, ממילא לא יהיה מוסמך לפעול למען החסויה, ומשכך מינויו לא יגשים את טובת החסויה. ודוק- לא נדרש כי האפוטרופוס יפעל בניגוד לטובת החסויה, אלא שעצם הימצאותו במצב של ניגוד עניינים, מעקרת את סמכותו לפעול כאפוטרופוס, לפי הוראת סעיף 48 לחוק הכשרות.

    

   38. חשש לניגוד אינטרסים, די יהיה בו כדי למנוע מינוי, גם מקרוב משפחה (ראה המ' 759/92 לעיל). ראה גם בע"מ 7310/09 מיום 12/4/10 המאשרר החלטות קמא כאמור בשל ניגוד אינטרסים בעשיית פעולה."

    

   ובהמשכם של הדברים- מובא ציטוט מפסק דין נוסף וכך פורט:

    

   "פרשה דומה של ניגוד עניינים עקב הליכים משפטיים נדונה ממש לאחרונה בתיק א"פ (טב') 23077-06-10 (פורסם בנבו, פסה"ד מיום 24/10/10); כך נרשמו הדברים ע"י חברי, כב' השופט זגורי-:

   "הייתי מוסיף ואומר, כי בעצם הבקשה למנות את המבקש כאפוטרופוס לגופו ולרכושו של החסוי שעה שמתנהלים הליכים משפטיים כאמור לעיל, יש משום פתיחת דלת לאותו ניגוד עניינים מובנה הפוגע בעיקרון האמון הנובע ממנוי אפוטרופוס במקרים שכאלה".

   [ההדגשה הוספה].

    

    

    

   וראו:

   עמ"ש ‏(‏מחוזי תל אביב-יפו‏)‏ 43915-12-25א.ג נ' ב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה‏(‏נבו 28.6.2026‏)‏‏;

    

   וכן ראו פסק דינה של חברתי, כבוד השופטת הילה גלבוע - א"פ ‏(‏משפחה ירושלים‏)‏ 64801-11-22המבקשים נ' ב"כ היועץ המשפטי לממשלה באפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים‏(‏נבו 1.5.2025‏)‏‏; ולאור חשיבות הסוגיה, אביא את הדברים כלשונם:

    

   57.  כפי שהבהרתי זה מכבר בהחלטתי מיום 9.1.25, חוק הכשרות מצוי על קו התפר העדין בין זכות אדם לחרות, לכבוד לאוטונומיה ולקניין, לבין כוחה ואף חובתה של המדינה, להבטיח שאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו יקבל את ההגנה הראויה, הגנה אותה נועד לספק לו האפוטרופוס, או לחילופין מיופה הכח. ראו:א"פ (משפחה תל אביב-יפו) 40061-11-19הקרן לטיפול בחסויים נ' ש.ל [נבו] (09.12.2019) (להלן - "עניין ש.ל.").

    

   58.  בהתאם להוראתסעיף 36לחוק הכשרות המשפטית יש ליתן משקל רב לרצון האשל"א וככלל, יש לשוות רצונו לנגד עיני בית המשפט בכל עת. ראו:א"פ (משפחה טבריה) 23077-06-10אלמוני (חסוי) נ' פלמוני [נבו] (24.10.2010)‏; כאשר דברים אלה באים לידי ביטוי ביתר שאת לנוכח תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית, מיום 11.10.2016.

    

   59.  יחד עם זאת, ‏ולצד החשיבות הטמונה בקיום רצונו של האדם שמונה לו אפוטרופוס וכיבוד האוטונומיה שלו, שומה על ביהמ"ש, לבחון מהי טובתושל אותו אדם בראייה כוללת ורחבה ועל פי נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה; שהרי, עקרון העל בחוק הכשרות כידוע הוא "עקרון טובת האדם שמונה לו אפוטרופוס", וזו תכליתו החקיקתית. ראו:תמ"ש (מחוזי י-ם) 52238-10-18פלוני נ' אלמונית ואח' [נבו] (16.06.2021); עניין ש.ל.

    

   60.  כפי שהובהר לעניין זה בדברי ההסבר לתיקון מס' 18 לחוק: "יודגש, כי העקרונות המבליטים את העצמאות האוטונומיה וכיבוד הרצון של אדם אינם באים על חשבון מחויבותה של החברה להגן על חסויים ולשמור על טובתם. בדרך כלל יהוו עקרונות אלה חלק מתפיסה רחבה של "טובת החסוי"; ואולם במצבי התנגשות, כאשר יש חשש מבוסס כי כיבוד רצונו של אדם למשל, יפגע בטובתו, יהיה מקום להגבילו. הגבלה כאמור תיעשה באופן המינימלי הנדרש, בהתאם לעקרון האמצעי הפחות מגביל". ראו: ה"ח הממשלה, 890, ג' חשון תשע"ה (27.10.2014), עמ' 3.

   ......

   64.יחד עם זאת, מתוך הבנה כי ייתכנו מצבים בהם רצון האשל"א אינו משקף את טובתו, ולנוכח העובדה כי מטרת העל של החוק היא כאמור שמירה על טובת אשל"א - ניתן לבית המשפט, במקרים המתאימים, שיקול דעת להורות על ביטול ייפוי הכוח המתמשך או מינוי על פיו..."

    

8. ולעניין ניגוד העניינים- ראו למשל- עמ"ש (מחוזי מרכז) 52103-10-22ש.א נ' ל.ו[נבו] (28.5.2023)‏, פסקאות 47-49 לפסק הדין:

    

   "לא בכדי קבע המחוקק את הוראת סעיף כט(א)(3) לחוק ולפיה,על אף קיומו של ייפוי כוח מתמשך העומד בתוקפו, רשאי בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ולהורות על ביטולו מקום בו הוא מתרשם כי הדבר דרוש לשם שמירה על ענייניו של מייפה הכוח. אכן, יכול שיש בכך בכדי לכרסם במידת מה בוודאות הנתונה למייפה הכוח בדבר זהות מי שיטפל בענייניו, ברם יש בכך בכדי ליתן לבית המשפט את האפשרות לוודא כי ענייניו של מייפה הכוח, כמו גם טובתו, נשמרים כראוי – הן לגוף והן לרכוש. מילים אחרות,ככל שימצא בית המשפט כי טובתו של מייפה הכוח מתנגשת עם רצונו, יעדיף בית המשפט את טובתו, תוך שמירה ופיקוח על ענייניו."

    

9. במקרה דנן, המשיבה כפי שפורט, הגישה תביעה אשר סעדיה חובקים את עיקר רכושה של האשל"א, אם לא את כולו. התביעה מתייחסת הן לנכס הנדל"ן אשר נרשם על שם המשיבה והן לסכום גבוה באופן ניכר מכספי האשל"א, אשר רובו כבר נגבה בפועל על ידי המשיבה וזאת עוד בטרם הוגשה התביעה.

    

   לתביעה זו נדרש, בין היתר, להגיש כתב הגנה בשם האשל"א, כבר בימים אלו.

    

    

    

    

   במסגרת זאת, נדרש אפוטרופוס לרכוש אשר יפעל לבירור העובדות, יגבש את עילות ההגנה, יקבל החלטות לעניין ניהול ההגנה, יפעל לביצוע בדיקות, מינוי מומחים, מציאת מקור תקציבי למימון הבדיקות הנדרשות וכן לכנס את יתרת רכושה של האשל"א ובין היתר- אף יבדוק את ההוצאות השוטפות לרבות בגין שכירות היחידה מהמשיבה עצמה.

    

10. עוד נזכור כי בדומה למקרים אחרים אשר נדונו בפסיקה- המשיבה לא הפעילה, הלכה למעשה, את יפוי הכח אלא שימשה לכאורה כאפוטרופסית למעשה עבור האשל"א.

     

    לאור הוראות סעיף 48 לחוק ומבלי לקבוע מסמרות לעניין זה, הרי שנדרש יהיה לבדוק את מצבה הרפואי של האשל"א לאורך השנים האחרונות אל מול פעולותיה של המשיבה ברכושה של האשל"א וזאת על מנת לגבש את הגנתה של האשל"א או אף להגיש תביעות אלו ואחרות, כנגד.

     

11. בדיקות ופעולות אלו נדרש כי יבוצעו על ידי גורם ניטרלי אשר פועל בראי טובת האשל"א והיא בלבד [כלשון הפסיקה].

     

12. אי לכך אין היתכנות למינוי גורם כאפוטרופוס לרכוש, אשר את פעולותיו שלו נדרש לבדוק. באותו אופן- לא ניתן להותיר את יפוי הכח על כנו, בכל הנוגע לרכוש האשל"א.

     

13. ונזכור- על פי העקרונות שנקבעו בפסיקה- לא נדרש כי תהא קביעה פוזיטיבית כי המשיבה פעלה בניגוד לטובתה של האשל"א, אלא די בכך שמתקיים מצב של ניגוד עניינים אשר מעקר [כלשון הפסיקה לעיל] את האפשרות כי יפוי הכח יעמוד בתוקפו בכל הנוגע לרכוש האשל"א או כי המשיבה תמונה כאפוטרופסית לרכושה.

     

     

14. המשיבה עצמה לא תוכל לנהל את הגנתה של האשל"א מפני תביעתה שלה עצמה ואף לא תוכל להגיש כנגד עצמה תביעות, ככל שהדבר נדרש.

     

15. בנסיבות אלו, יש לפעול מנקודת מוצא של הגנה על טובתה של האשל"א ויש לראות את טובתה בראייה כוללת ורחבה [כלשון הפסיקה] ובכך להגשים את התכלית החקיקתית [כלשון הפסיקה] של החוק.

     

     

     

     

     

16. לאור כך שנדרשת פעולה מיידית לכל הפחות לעניין הגנתה של האשל"א כנגד התביעה שהוגשה כנגדה ולאור כך שאין היתכנות למינויה של המשיבה, כפי שהוסבר לעיל ואף לא הוצגו חלופות אחרות, נחה דעתי כי אין מקום לקיים דיון נוסף וכי יש כבר עתה ליתן החלטות אשר יאפשרו את קידום ענייניה של האשל"א.

     

17. עוד יובהר כי לא ניתן לנהל את הגנתה של האשל"א כנגד תביעתה של המשיבה באמצעות מינוי אפוטרופוס לדין מטעם הלשכה לסיוע משפטי וזאת בלבד. לאפוטרופוס לדין אין כלים לשמש כאפוטרופוס לרכוש בפועל אשר יכנס את רכושה של האשל"א, יפעל למימון הבדיקות הנחוצות ויקבל החלטות בנוגע להגנתה.

     

    בהעדר יכולת האשל"א ליתן הוראות לאפוטרופוס לדין, נדרש כי יהא גוף ניטרלי, אובייקטיבי, אשר יהא בעל סמכויות ויכולת להוביל [כלשון הפסיקה] את הבדיקה הנדרשת ואף לבצע את כל הנדרש על מנת להגן על טובתה של האשל"א, מתוך ראיית טובתה של האשל"א וזאת בלבד.

     

18. אשר על כן הנני מורה כדלקמן:

     

    • יפוי הכח המתמשך עליו חתמה האשל"א ביום 4.10.20 מבוטל בזאת בכל הנוגע לרכושה של האשל"א וזאת מכח סעיף 32 כט (א) (3) לחוק.

    • יפוי הכח האמור מופעל בזאת כך שהמשיבה תהא מיופת כחה של האשל"א בכל הנוגע לענייניה הרפואיים והאישיים של האשל"א.

    • עמותת מישלב תמונה באופן מיידי כאפוטרופסית לרכושה של האשל"א [וראו לעניין זה כתב העמדה של העמותה אשר הוגש ביום 14.6.26].

      צו המינוי ייחתם בנפרד בתיק הקשור.

    • הדיון הקבוע ליום 7.10.26 מבוטל בזאת.

       

      בכך באו ההליכים אשר בכותרת החלטה זו לסיומם והמזכירות תסגור תיקים אלו.

       

       

       

       

       

       

      הערת בית המשפט: להחלטה הוספו, לפני פרסומה של ההחלטה, שמות ב"כ הצדדים.

      ניתנה היום, י"ד אב תשפ"ו, 28 יולי 2026, בהעדר הצדדים.