א' נ' קופמן ואח'

פתח דבר

1.לפניי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן – חוק הפיצויים).

ביסוד התביעה תאונה שבה התנגשה רוכבת אופניים ברכב חונה (להלן – התאונה).

הצדדים הסכימו כי כתוצאה מהתאונה נגרם לתובעת נזק בסכום של 91,000 ₪, כולל הוצאות משפט (ר' בקשה מס' 16 והחלטה מיום 1/11/2016 שבגדרה ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים).

הצדדים נחלקו בשאלת החבות בלבד, ומחלוקתם עובדתית ומשפטית, כדלקמן:

עובדתית - האם בנסיבות העניין חנייתו של הרכב היוותה סיכון תחבורתי שגרם לתאונה?

משפטית - האם פגיעת הולך רגל, לרבות רוכב אופניים, ברכב חונה היא בגדר "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים?

טענות התובעת

2.בכתב התביעה אין תיאור מפורט של התאונה. לקמן הסעיפים הרלוונטיים בכתב התביעה:

"התובעת הייתה בכל הזמנים הרלבנטיים לכתב התביעה, רוכבת אופניים אשר נפגעה מרכב בעל מ"ר 59-561-13 אשר חנה בצורה שאינה חוקית" (סע' 2 לכתב התביעה).

"ביום 29/11/14 (להלן: יום התאונה) הייתה מעורבת התובעת בתאונת דרכים בה נחבלה קשות. התאונה הייתה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, ולפיכך אחראים הנתבעים לפיצוי התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה". 

(סע' 5 – 6 לכתב התביעה).

3.לכתב התביעה צורפו התמונות הבאות המתארות את אופן חניית הרכב החונה שהיה מעורב בתאונה: