א' נ' מדינת ישראל

בפני תביעה לתשלום פיצויים לתובע, מ. א. ר. (להלן:- "התובע"), תושב הרשות הפלסטינאית (בית לחם), יליד 1.9.69, וזאת בעקבות נפילה שארעה ביום 4.3.13, בדרכו של התובע חזרה מדיון שנערך לו בבית הדין הצבאי אשר במחנה עופר, לבית המעצר "שקמה" באשקלון, (להלן:- "התאונה").

הנפילה ארעה ביום 4.3.13, התביעה הוגשה לבית המשפט כעבור שנה. בישיבת קדם המשפט המסכם, שהתקיימה בפני כב' סגן הנשיאה, השופט עידו רוזין, ביום 25.9.17 הסכימו הצדדים כי בכל הקשור לשאלת החבות קיימות שתי פלוגתאות בלבד:-

• טרם האירוע – האם התובע נדחף או לא.

• לאחר האירוע – העיכוב שנגרם, ככל שנגרם, במתן הטיפול הרפואי.

  (ראה פרוטוקול הדיון מיום 25.9.17 עמ' 2, שורות 3-7)

   

  האם התובע נדחף או לא?

כאמור זו הפלוגתא הראשונה שהונחה על ידי הצדדים להכרעת בית המשפט.

גרסת התובע מהווה עדות יחידה של בעל דין, על כן ולפי סעיף 54 (3) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 מחויב בית המשפט לפרט מדוע ניתן להסתפק בה.