א' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זוהי תביעתה של גב' א. א. (להלן – התובעת), אשר טוענת כי כתוצאה מתנאי עבודתה נגרמה לה פגיעה במיתרי הקול שגרמה לצרידות , או שתנאי עבודתה החמירו פגיעה זו.

2.ביום 28.4.2019 התקיים דיון הוכחות בבית הדין, במסגרתו שמענו את עדותה של התובעת ובסוף אותו דיון הוכחות ניתנה בנוכחות הצדדים ההחלטה הבאה:

"1.אלו הן העובדות על בסיסן נמנה מומחה יועץ רפואי בתחום הא.א.ג לבחון האם יש קשר סיבתי כלשהו בין בגרימה או בין בהחמרה כתוצאה מתנאי עבודתה של התובעת והאם תנאי עבודתה גרמו או החמירו בעיית א.א.ג:

א.התובעת ילידת x.x.1975

ב.מאז ספטמבר 2003 ועד היום עובדת התובעת כזבנית – מוכרת במעדניה בסופר בחדרה.

ג.התובעת עובדת 42 שעות שבועיות, 6 ימים בשבוע, משעה 06:30 בבוקר ועד השעה 15:00.

ד.מטבע הדברים כרוכה עבודתה של התובעת בדיבור לצורך תקשורת עם הלקוחות שבאים לקנות, עם יתר העובדים, עם ספקים וכדומה.

ה.התובעת עברה 2 ניתוחים במיתרי הקול ב – 2/18 וב- 7/18 שלאחר כל אחד מהם היא קיבלה 10 ימי מנוחה במהלכם היו 10 ימי שתיקה מוחלטת.

ו.עול הפרנסה המוטל על כתפי התובעת שהיא גרושה ואם לשני ילדים קטנים, מאלץ אותה להמשיך בעבודתה במעדניה.

ז.התובעת אינה מעשנת ולא עישנה.

נימוקינו להכרעה:

2.אכן הגרסה שמסרה היום התובעת שונה מהגרסה שעלתה בתצהיר עדותה הראשית. התובעת סיפרה היום בעדותה לפנינו, כי למעשה היא מנהלת מח' המעדניה ובמסגרת תפקידה זה היא נאלצת להגיע גם למחלקות אחרות כמו למחלקה שמוכרת מזון מוכן ולמטבח והיא נאלצת לבחון גם מה חסר במדפים ולדבר עם ספקים כשלכל גרסתה זו אין זכר בתצהיר.