א נ' מדינת ישראל

פסק דין

בהינתן שבית משפט קמא טעה, לדעתי, בכך שלא אפשר למדינה דחייה לבקשתה לצרף עד תביעה נוסף, בהינתן שבית משפט נתן משקל מעבר לאפשרי למסמך בלתי קריא לחלוטין, בהינתן שבשל אותו מסמך בלתי קריא עד התביעה, הבוחן, לא יכול היה לפרט מה פגום בבלמים, בוודאי לא יכול היה לפרט ולא פירט מה לא היה בסדר בהגה, בהינתן הסתמכותו של בית משפט בהכרעת הדין יתר על המידה, לטעמי, על תשובות המערער בחקירתו הנגדית לשאלות שספק אם היה לשאול אותן בהסתמכה על מסמך שבית משפט עצמו קבוע, ונראה כי הוא עדות מפי השמועה, וכדי לקצר הליכים ולמנוע החזרת התיק לדיון מחודש בבית משפט קמא, אכן הצעתי לצדדים לסיים את ההליכים כאן ובהסכמה, ומשהסכימו, הנני משאיר את הכרעת דינו של בית משפט קמא על כנה, ובאשר לגזר הדין, אקצר את תקופת הפסילה בפועל ל-40 ימים במקום 75 ימים, בניכוי הפסילה שרוצתה עד עתה.

יתר רכיבי גזר הדין יישארו על כנם.

עם זאת, לפנים משורת הדין, אאפשר למערער לשלם את הקנס השיעור של 1,000 ₪ ללא תוספת פיגור עד יום 01.02.12.

הרישיון יופקד עד ליום 18.12.11.

ניתנה והודעה היום ה' כסלו תשע"ב, 01/12/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: