א' מדינת ישראל ואח'

עסקינן בתביעה שעילתה רשלנות רפואית המתבטאת על פי הנטען בבחירת הליך טיפולי שגוי בטיפול בתובעת שסבלה מדימום בתקופת משכב לידה, באי מעקב נאות אחרי ביצוע הליך זה וכן בכשל ובאיחור באבחון מצבה של התובעת לאחר מכן. כל אלו הביאו, לטענת התובעת, להידבקויות קשות ברחמה, וכתוצאה מכך לתסמונת אשרמן ועקרות בלתי הפיכה, מנעו ממנה להביא ילדים נוספים לעולם והסבו לה כאב וסבל בל יתוארו.

יצוין כי מספור העמודים בפרוטוקולים שהגישו הצדדים ובסריקה בתוכנת "נט המשפט" שונים. לפיכך, בעת הפניה לפרוטוקול יצוין האם ההפניה לפרוטוקול שהגישו הצדדים או לפרוטוקול המצוי בתוכנת "נט המשפט".

2.התובעת ילידת 1980 הייתה בת 31 בתחילת המועדים הרלוונטיים לאירועים מושא התביעה ובת 41 כיום.

3. הנתבעת 1 הינה הבעלים ו/או המנהלת ו/או המחזיקה של בית החולים" בני ציון" בחיפה שם טופלה התובעת בזמנים הרלוונטיים. הנתבעת 2, קופת חולים מכבי, שם טופלה התובעת במועדים הרלוונטיים לאחר שחרורה מבית החולים.

    

4. בכתב התביעה, אשר נתמך בחוות דעתו של מומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה ד"ר אליעזר הורנשטיין נטען כי התובעת אושפזה בבית חולים "בני ציון" ביום 15.9.11בחשד לשאריות רקמה הריונית עקב פליטת רקמה דמית, ואי לכך הוחלט על ביצוע גרידה בבית החולים.

    

5. לטענת מומחה התובעת, הנתבעת 1 התרשלה בבחירה בגרידה ובכך שקודם לביצוע הגרידה התובעת לא קיבלה הסבר על האופציות הטיפוליות האחרות. המטפלים לא התייחסו לתנגודת זרימת הדם בממצא ברחם ולכך שהשליה נפרדה בשלמותה. כמו כן למרות שהשליה נשלחה לבדיקה פתולוגית כ- 19 יום קודם לגרידה, לא ביררו הרופאים את התוצאה של הבדיקה שיכלה הייתה לאשר את העובדה שאין עדות לחסר בשליה.

    

6. לטענת המומחה, במצבה של התובעת ניתן היה ניתן להימנע מביצוע גרידה ולהמשיך בטיפול שמרני תוך מתן מכווצי רחם ואנטיביוטיקה ומעקב על קולי. אפילו לו הייתה נדונה אפשרות של גרידה עם התובעת ונדחית, היה צריך לבצע היסטרוסקופיה אבחנתית+טיפולית ולהזמין את התובעת לביקורת לאחר כחודש. המומחה הדגיש כי גם לאחר שבחרו בגרידה לא התייחסו המטפלים לסיכון הגבוה להיווצרות הידבקויות ולא הזמינו את התובעת לביקורת היסטרוסקופית, ובפרט לא נתנו תשומת לב להיעדר הווסת.