א.ח. שלד ופנים בע"מ נ' מפעלי תחנות בע"מ

החלטה

1.התובעת הינה חב' העוסקת בעבודות שיפוצים ביצעה, לבקשת הנתבעת, עבודות בנייה שונות באתר של התחנה המרכזית בנתניה.

התובעת הנפיקה לנתבעת חשבוניות אשר בהן פורטו סוגי העבודות ותימחורן וזאת על פי ההסכם אליו הגיעה התובעת עם מנהל הפרוייקט מטעם הנתבעת, מר רונן עתמי (להלן – רונן). בנוסף, בכל אחת מהחשבוניות מתנוססת חתימתו של רונן ואלה הועברו לאחר מכן לביצוע התשלום.

בסך הכל אושרו כ-8 חשבוניות שסכומן המצטבר עמד על 237,323 ₪.

2.התובעת ממשיכה וטוענת בכתב התביעה כי ע"ח החשבוניות הנ"ל שילמה הנתבעת סך כולל של 42,630 ₪.

חרף דרישות התובעת לקבל את יתר התמורה ומשדרישות אלה לא נענו הוגשה התביעה.

3.בבקשתה לרשות להגן הנתמכת בתצהיר של מר פריאל אטיאס, המשמש כמנהלה, העלתה הנתבעת את הטענות הבאות:

ראשית, מנהל הפרוייקט, רונן, אינו עובד של הנתבעת ואינו מוסמך לקבל בשמה החלטות, לרבות אישור תשלומים.

כל תשלום אותו מבצעת הנתבעת מאושר על ידו בלבד, לרבות התשלום בסך של 42,630 ₪ כנאמר לעיל.

שנית, במהלך עבודתה השל התובעת באתר הבנייה לא הוגשו לנתבעת כל סקיצות המתארות את העבודה שבוצעה, דבר המקשה עליה לבדוק ולאשר את החשבוניות.

שלישית, משהוגשו החשבוניות בצירוף פירוט העבודה והסקיצות ולאחר בדיקתה את החשבוניות, התברר כי התובעת חייבה אותה בתשלומים מופרכים הגבוהים ב-50% מהתשלומים המקובלים בענף. לדוגמא, בחשבונית מס' 467 חייבה התובעת את הנתבעת בגין טיח בסך של 120 ₪ למ"ר בעוד שהמחיר המקובל בענף 82 ₪ כולל חומר.

דוגמא נוספת מתייחסת לאמור בחשבונית מס' 471 שבו חייב אותה התובעת בגין צביעה בסך של 30 ₪ למ"ר בעוד שהמחיר המקובל בענף עומד ע"ס 18.4 ₪ כולל חומר.

כמו כן, חייבה אותה התובעת בגין השכרת דירה עבור פועליה.

רביעית, לאור האמור לעיל, סירבה הנתבעת לשלם את דרישות התשלום המופרזות והסכימה לשלם, לצרכי פשרה בלבד, סכום של 79,000 ₪ בנוסף לסכום שכבר שולם ע"ח החשבוניות, כאמור לעיל.

חמישית, בעבודות התובעת נפלו פגמים אשר כתוצאה מכך היא נאלצה לבצע תיקונים שהיו כרוכים בהוצאות.

4. בחקירתו הנגדית חזר המצהיר מטעם הנתבעת על גרסתו כי רונן מעולם לא אישר סכומים לתשלום לתובעת. כל שאישר רונן זה כמויות ולא מספרים. עוד חזר על הטענה כי רונן לא היה מוסמך לאשר תשלומים לא לתובעת ולא לכל גורם אחר.

כמו כן, חזר המצהיר כי הסכום שהציע היה כפשרה לסילוק התביעה.

5.מגרסת ההגנה של הנתבעת עולה כי הלכה למעשה אין כל התכחשות לכך כי מגיע לתובעת תמורה בגין ביצוע העבודות באתר. כמו כן, אין מחלוקת כי התובעת הנפיקה לנתבעת חשבוניות בגין ביצוע העבודות מצד אחד. מאידך, טוענת הנתבעת כי המחירים אותם דורשת הנתבעת הינם מופרזים ואף גבוהים ב-50% מהמקובל בענף. חרף זאת לא מצא לנכון המצהיר מטעם הנתבעת, המשמש כמנכ"לה, להביא מטעמה תחשיב חשבונאי נגדי אשר ישקף את היקף העבודות ועלותן.

גרסתו של המצהיר לוקה בחסר ובחוסר סבירות. מצד אחד, חוזר הוא על גרסתו לפיה רונן לא היה מוסמך לסכם על מחירי העבודות אותן היה על התובעת לבצע ומנגד, אותו רונן עצמו, הוא ולא המצהיר, היה איש הקשר עם הקבלנים ואשר בעקבות סיכומים ביניהם החלו אותם קבלני צד ג' את ביצוע העבודות. אין זה סביר כי הקבלנים, לרבות התובעת, היו נוטלים על עצמם סיכון ומתחילים בביצוע העבודות מבלי לדעת ולסכם את התמורה לה יהיו זכאים עם ביצוע העבודות.

כמו כן, עולה, לעניות דעתי, מתוך חקירת המצהיר כי הוא היה מודע לכך כי לא רק שהעבודות בוצעו, אלא שאף יש לשלם עבורן.