א.וייס חברה לבניין ופיקוח בע"מ נ' גבריאל ואח'

החלטה בבקשה לעכוב ביצוע פסק דין

מבוא

המבקשת (הנתבעת מס' 4 בהליך בבית משפט קמא) הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית משפט השלום (ת.א. 2231/08) מיום 7.1.10 שניתן ע"י כב' הש' י' רטנר.

המשיבים מס' 1 ו-2 – התובעים (להלן- "המשיבים") מסרו תגובתם לבקשה והמבקשת מסרה תשובתה לתגובת המשיבים.

כמפורט בפסק הדין של בית משפט קמא (נספח 1 לבקשה), ביום 5.3.07 המשיבים חתמו עם טופ קיסריה (נתבעת מס' 1) על הסכם מכר לרכישת זכויות בדירה בת 6 חדרים ומרתף בבית דו משפחתי על מגרש בגודל 250 מ"ר (חלק המגרש ביחס לדירת המשיבים), במקרקעין הידועים כמגרש 29 בגוש 10620 הממוקמים ב"שכונה 3" בישוב קיסריה, ברח' הלבנה. תמורת הדירה המשיבים התחייבו לשלם לטופ קיסריה סך של 1,540,575 ₪.

כמצוין בפסק הדין להסכם המכר צורף תשריט, שצולם מתוך היתר הבניה הרלוונטי לדירה, ממנו עולה שהמגרש עליו בנויה הדירה של המשיבים והצמוד לדירתם הוא בגודל 250 מטר.

המבקשת בנתה את הדירה בפועל כ"קבלן מבצע" של הפרויקט כולו מטעם טופ קיסריה. בחודש נובמבר 2007 המשיבים גילו שבצמוד לדירה, בתוך המגרש שהיה מיועד עבור דירתם, נבנתה גדר שלא במקום המיועדת לה על פי היתר הבנייה, עובדה שהביאה להקטנת המגרש מ-250 מטר ל- 176 מטר.

בפני בית משפט קמא הוצגה המחאת זכות של טופ קיסריה למבקשת על מנת שהמבקשת תוכל לקבל את תמורת הדירה. בית המשפט קמא ראה בכך גם התחייבות של המבקשת כלפי המשיבים למלא את כל התחייבויות טופ קיסריה.

בית משפט קמא מצא את המבקשת חייבת לפצות המשיבים על נזקיהם הן מכח ההתחייבות כאמור והן משום שקבע כי המבקשת התרשלה כלפיהם וזאת בשל בנית גדר במיקום המנוגד להיתר הבניה ואשר הביאה לפגיעה בזכויות המשיבים.

בית משפט קמא קיבל את טענת המשיבים לפיה נגרם להם נזק של ירידת ערך דירתם כתוצאה מהקטנת שטח המגרש בגובה 350,000 ₪ וכן פסק להם סכום של 54,000 ₪ כפיצוי עבור שכר דירה שנאלצו לשלם בתקופת הביניים. גובה הפיצוי עבור הנזק הלא ממוני הועמד על סך של 50,000 ₪ ובסה"כ חייב בית משפט קמא את המבקשת יחד עם טופ קיסריה בע"מ (הנתבעת 1) לשלם למשיבים את הסך של 454,000 ₪ בנוסף לתשלום אגרת בית משפט, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

בהחלטתי מיום 23.2.10 נתתי צו ארעי לפיו פסק הדין עוכב עד להכרעה בבקשה המונחת בפניי.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהוגשה לבית משפט קמא נדחתה על ידו (ר' החלטת בית משפט קמא מיום 15.2.10 נספח 19 לבקשה).

תמצית טענות הצדדים

המבקשת בפתח בקשתה מציעה להפקיד בקופת בית משפט ערבות בנקאית בגובה סכום פסק הדין בניכוי יתרת כספי עיקול (עיקול עצמי שהטילו המשיבים ביחד עם הגשת תביעתם על כספים שהוחזקו בידיהם) וכל זאת לשם הבטחת קיומו של פסק הדין במקרה והערעור ידחה.

המבקשת טוענת כי לה סיכויי ערעור טובים, לטענתה הפרשנות שנתן בית משפט קמא להמחאת הזכות הינה שגויה מיסודה, הפרשנות לפיה לא ניתן כביכול להמחות זכויות בלבד ללא ההתחייבויות שבצידן חותרת לטענתה תחת ההיגיון שבבסיס המחאת הזכויות. לטענתה שגה בית המשפט קמא בקובעו כי המבקשת נטלה על עצמה את חיוביה של טופ קיסריה כלפי המשיבים מכוחה של המחאת הזכות.

לטענת המבקשת תיאור העובדות כפי שמופיע בפסק הדין מצביע על כך שבית המשפט קמא שגה לחלוטין בהבנת הרקע העובדתי הבלתי שנוי במחלוקת כפי שהוצג לו ע"י הצדדים. תיאור העובדות בפסק הדין מצביע על כך שהמציאות כפי שהוצגה על ידי בית המשפט קמא לצורך הנמקת פסק דינו שונה מהמוסכם בין הצדדים, כך למשל היא טוענת כי בניגוד לאמור בס' 6 לפסק הדין משפחת גור כלל אינה נמנית על רוכשי הדירות בפרויקט, אלא היא בעלים של מקרקעין הגובלים בפרויקט.

המבקשת טוענת כי סכום פיצוי בגובה של למעלה מחצי מיליון ₪ שנפסק לזכות המשיבים הינו עצום מבחינתם, אשר ככל הנראה לא ניתן יהיה לגבותו מהם בחזרה במידה ותזכה המבקשת בסופו של יום בערעור. לטענתה, המשיבים העידו על עצמם במהלך הדיון בתביעה כמי שמצויים ב"קריסה כלכלית" וכמי שהבנקים מסרבים לתת להם משכנתא למימון השלמת דירתם.

המשיבים מתנגדים לבקשה לטענתם הם סיימו לבנות את דירתם ועברו להתגורר בה ביום 29.1.2010. מה גם שהדירה אינה ממושכנת לשום בנק. המשיבים מוסיפים כי המשיב הינו הבעלים של ארבע חנויות ביוקנעם, מצבם הכלכלי של המשיבים הנו טוב ואין כל סיבה לחשש הנטען ע"י המבקשת.

המשיבים טוענים כי המבקשת וטופ קיסריה ידעו היטב באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אין באפשרותם למלא אחר הסכם המכר על נספחיו עוד ביום 28.11.06, כבר אז המבקשת ידעה על כך כי ייגרע משטח הדירה שטח של כ- 74 מ"ר. העובדה כי המבקשת הפרה את התחייבותה ולא בנתה את הדירה בהתאם להיתר הבניה די בה כשלעצמה על מנת להטיל את מלוא החבות על המבקשת באופן זהה לטופ קיסריה.

המשיבים מוסיפים באשר לטענה כי זכויותיה של המבקשת אינן עולות על זכויות טופ קיסריה כי ההודעה על המחאת הזכות שניתנה מטעם טופ קיסריה למשיבים הייתה עוד בטרם המועד בו התגבש החיוב של המשיבים כלפי טופ קיסריה ומשכך המשיבים זכאים להעלות את הטענות שעמדו להם כנגד הממחה גם כנגד הנמחה. המבקשת מוסיפה כי אין נפקא מינה למועד מתן ההודעה מאחר שלמשיבים שמורות מלוא הזכויות כנגד המבקשת.