א' ואח' נ' א'

הקדמה:

לפני תביעה למתן פסק דין הצהרתי אשר יצהיר כי הסכם המתנה מיום 31.1.17 ביחס לזכויותיה של המנוחה, הגב' ס. א. ז"ל, בדירת מגורים בטבריה, אשר במסגרתו העניקה המנוחה את זכויותיה בדירה לנתבע - בטל ומבוטל. כן עותרים התובעים ליתן פסק דין הצהרתי אשר לפיו זכויותיה של המנוחה בדירת המגורים יועברו על שמם, בחלקים שווים, בהיותם יורשיה הבלעדיים.

ההליך עד כה ועיקרי העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

התובעים, שמונה מילדיה של המנוחה, ס. א. ז"ל (להלן: "המנוחה") עותרים בתביעתם להורות על ביטול הסכם המתנה מיום 31.1.17 (להלן: "הסכם המתנה"), שבמסגרתו העניקה המנוחה את זכויותיה בדירה בנכס הידוע כגוש 15284 חלקה 122 תת חלקה 13 (להלן: "הדירה") לנתבע, נכדה של המנוחה, בן אחיהם של התובעים, שאינו נמנה על הצדדים בהליך.

שאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתובענה הוסרה מעל פני הדרך כבר בראשית ההליך (ראו החלטה מיום 1.6.17 של כב' השופט הווארי, אשר אליו נותב התיק במקור, עד להעברתו למותב זה בשל יציאתו של כב' השופט הווארי לחופשת שבתון טרם פרישה).

התביעה הוגשה במקור גם נגד רשם המקרקעין, ברם ביום 21.11.17 ניתן פסק דין, לבקשתו, המורה על מחיקת התביעה נגדו, לאחר שהובהר כי צורף לתביעה כנתבע פורמלי בלבד ויכבד כל פסק דין שיינתן על ידי בית המשפט.