א. דוניא הובלות בע"מ נ' א. סוניא הובלות בע"מ ואח'

החלטה

בהחלטה זו אכריע בבקשת הנתבעת 2 לבטל את פסה"ד שניתן נגדה ביום 4.3.13 בהיעדר הגנה ואתן הוראות דיוניות נוספות, ביחס לשאר בעלי הדין.

בהחלטתי מיום 19.1.14 סקרתי את היסטוריית ההליכים בתיק עד ליום ההחלטה, ולכן אמנע מלעשות זאת שוב כאן, והקורא מוזמן לקרוא תחילה את ההחלטה הנ"ל.

אזכיר את העובדות הרלוונטיות העיקריות:

ביום הזה נותרו שתי נתבעות בכתב התביעה (המתוקן הסופי הקיים), הן שתי הנתבעות שבכותרת. יוזכר, כי בכתב התביעה המקורי נתבע בנוסף גם הנתבע 1 המקורי (מר אבו זיאד יוסף), שנמחק לבקשת התובעת בפסה"ד מיום 21.3.13, וכי בכתב התביעה המתוקן הקודם נתבע נתבע 1 חדש (מר אבו ג'אבר טלאל), שגם הוא נמחק לבקשת התובעת בפסה"ד במהלך ישיבת יום 4.5.14.

כתב התביעה המקורי תוקן גם במובן זה שסכום ועילת התביעה שונו: במקור תבעה התובעת בגין מלוא נזקה הישיר, אולם בהמשך הפעילה את פוליסת הביטוח המקיף שלה (שבמקרה גם היא בחב' הראל – הנתבעת 3!!), והתביעה הפכה להיות תביעת "הפסדים" (אותם סכומים בגינם לא קיבלה התובעת פיצוי מהמבטחת שלה).

לגבי הנתבעת 3: נתבעת זו מעלה בכתבי ההגנה שהגישה טענה עיקרית אחת והיא כי פוליסת הביטוח שהנתבעת 3 הוציאה לרכב הנתבע פקעה, משהרכב נמכר עובר למקרה הביטוח וכן בשל נסיבות הוצאת הביטוח המפותלות (המוסברות בדו"ח החוקר הפרטי שהוצג מטעם הנתבעת 3). בדו"ח החוקר הנ"ל מועלית גם טענת מרמה ממש (נטען שהרכב הנתבע כלל לא היה מעורב בתאונה ו"הולבש" על התאונה ועל הפוליסה מטעמים כלכליים ואחרים), שהנתבעת 3 בחרה שלא להעלותה בכתבי הגנתה (ודאי לא במפורש), תוך שהסתפקה בהכחשת נסיבות התאונה הנטענות בכתבי התביעה.

לגבי הנתבעת 2: כנגדה ניתן כאמור פס"ד בהיעדר הגנה:

ביום 4.3.13 ניתן פס"ד בהיעדר הגנה כנגד הנתבעת 2. פסה"ד ניתן בהתבסס על מסירת מסמכי התביעה מיום 5.1.13 (צורפו אישור מסירה חתום, תצהיר שליח מוסר מטעם ב"כ התובעת וכן תדפיס רשם החברות לגבי הנתבעת 2 הכולל פרטי כתובת + בעלים ומנהלים של הנתבעת 2). יצוין כי ביהמ"ש לא אישר חוקיות של מסירה קודמת שבוצעה ע"י שליח מטעם ב"כ התובעת ביום 30.9.12 לנתבעים 1+2 (לפי מסמכי המסירה הללו הנמענים סירבו לקבל המסמכים).

ביום 25.12.13 הגישה הנתבעת 2 בקשה לביטול פסה"ד. הבקשה נתמכת בתצהירו מיום 25.12.13 של מר אבו ג'באר מוראד (הנתבע 1 החדש, שנמחק מהתביעה כאמור). בבקשה נטען לביטול מחובת הצדק (הוכחשה מסירה כדין של כתב התביעה לידי הנתבעת 2) ולביטול עפ"י שיקול דעת ביהמ"ש (נטענה טענת הגנה של היעדר יריבות: נטען כי הרכב הנתבע מעולם לא היה בבעלות ו/או בחזקת הנתבעת 2).

ביום 6.1.14 הגישה התובעת תגובתה לבקשת הביטול, בה התנגדה לבקשה. הבקשה לא נתמכה בתצהיר חדש מטעם התובעת. התובעת טוענת כי המסירה כן בוצעה כדין ומפנה למסמכי המסירה הנ"ל, ולגבי טענת ההגנה טוענת התובעת כי מדובר בהגנת בדים, בהתבסס בעיקר על ממצאי דו"ח החוקר מטעם הנתבעת 3.

ביום 15.1.14 הגישה הנתבעת 2 תשובה על תגובת התובעת הנ"ל. בתשובה חזרה הנתבעת 2 על בקשה ודחתה את טענות התובעת בתגובתה.

הכרעה בבקשת הנתבעת 2 לביטול פסה"ד

פירטתי למעלה את מסמכי ואת טענות הצדדים שהוגשו לגבי בקשה זו.

בישיבת יום 4.5.14 נערך גם דיון פרונטאלי בבקשה, שבו נחקר תחילה השליח מטעם ב"כ התובעת שמסר את מסמכי התביעה לנתבעת 2 ולאחר מכן נחקר המצהיר בתצהיר התומך בבקשת הנתבעת 2 לביטול פסה"ד.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולממצאי חקירת שני המצהירים בישיבת 4.5.14, אני מחליט כך:

למעשה, יכולתי לדחות את בקשת הביטול, משהנתבעת 2 לא הוכיחה את טענתה לפיה המסירה שבוצעה לה אינה מסירה כדין. שוכנעתי להיפך, כי המסירה כן הייתה כדין. המסירה בוצעה ע"י שליח לכתובת הרשומה ברשם החברות של הנתבעת 2, ועפ"י הדין זו כתובתה החוקית. תצהיר ועדות השליח לא נסתרו ואף לא נסדקו, והוא זכר גם את המסירה בפועל ותיאר אותה. דברי המצהיר מטעם הנתבעת 2 לפיהם לא ברור לו מדוע אחיו נרשם ככתובת של הנתבעת 2 הינם דברים כלליים וסתמיים, שגם אינם מתיישבים עם העובדה שלפי דבריו בעדותו האח הנ"ל עובד עימו וקשור אליו, ולכן לא מדובר באדם זר לחברה הנתבעת 2. גם טענת היעדר היריבות לא יכולה להתקבל כפשוטה, בשים לב לחשדות על אודות האופן הבעייתי בו נרכש הביטוח אצל הנתבעת 2 ובשים לב לקשרים המסוימים בין כל הנפשות הפועלות (ויוזכר כי בעל הרכב הנטען הוא לא אחר מאשר בעל ומנהל יחיד של הנתבעת 2).

אך בנסיבות ולאור ההלכה המעדיפה בירור מהותי על פני מיצוי פרוצידוראלי, אני קובע כך:

בקשת ביטול פסה"ד תתקבל אם הנתבעת 2 תבצע אלה בתוך 20 יום מהיום:

תפקיד בקופת ביהמ"ש סך של 14,135 ₪ (סכום התביעה) במזומן או בערבות בנקאית.