א.גמיש שירותי ם נ' מע"מ אשדוד

החלטה

בפסק דין מיום 2.8.10 נדחה ערעורה של המערערת על דחית השגתה על שומת עסקאותיה.

המערערת ערערה לביהמ"ש העליון על פסק הדין ובפני בקשתה "לעיכוב פסק הדין" עד להכרעה בערעור שהגישה.

לטענתה טובים סיכויי ערעורה להתקבל ואם תיאלץ בינתיים לשלם את סכומי השומה הדבר יקשה על ניהולה ומצבה הכלכלי.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

ראשית המדובר בפסק דין שהיבטו הינו כספי בלבד והלכה היא כי רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו.

שנית,בהיות המשיב אוצר המדינה לא קיים חשש בדבר אי יכולת החזר –היה ויתקבל הערעור.

אשר לטענות בדבר סיכויי הערעור , אין זה מן הראוי כי הערכאה שפסק דינה עומד בערעור תחוה דעתה בענין טיבן של טענות הערעור.אציין עם זאת כי לא מצאתי בנימוקי הערעור טענה בדבר טעות גלויה על פני פסק הדין.

סביר אמנם להניח כי גבית סכומי השומה עשויה להקשות על המערערת אולם איני מוצא בכך ,בנסיבות ענין זה ,נימוק שבכוחו להצדיק חריגה מכלל אי העיכוב.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ו' חשון תשע"א, 14 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: