א ברזילאי נ' בנק מזרחי-טפחות סניף ראשי ואח'

פסק דין

התביעה

הסוגיה העומדת לדיון בתובענה זו, הינה, בקליפת אגוז האם ניתן לקבל את עתירתה של התובעת להכרה בה כמי שזכתה בדירה בשנת 2002 – בתנאים ובמחירים מיוחדים שפורסמו לגבי הדירה האמורה בסוף דצמבר 1995.

עיקר טענות התובעת

משרד הבינוי והשיכון (להלן: "משהב"ש") ומינהל מקרקעין ישראל (להלן בהתאמה: "ממ"י" – נתבע 2 ונתבע 3), יזמו פרוייקט בנייה בן 208 י"ח דיור בפ"ת, בתנאים המיועדים לזכאי משהב"ש, והסמיכו את הנתבעת 4 (להלן: "חלד") ואת הנתבעת 6 (להלן: "העירייה"), לקדם את הפרוייקט לבחור את מנהלו ולממשו, ע"י בניית דירות והגרלתן בין הזכאים לרכוש אותן.

לגירסת התובעת, ביום 18.10.01, התפרסמה בעיתון ידיעות אחרונות ע"י הנתבעות 2,3,4, ו-6 מודעה שהופנתה לזכאי נתבעת 2 בדבר הרשמה והגרלה של דירה אחת בת 3 חדרים בשכונת עמישב, במסגרת תכנית "בנה ביתך צבר פ"ת"... במודעה נרשם כי: "התנאים המחייבים הם אלה אשר יופיעו בחוברות בנה דירתך צבר בפ"ת" (להלן, בהתאמה: "המודעה" "הדירה"). התובעת הוסיפה וטענה כי רכשה את שתי חוברות השיווק מסגן מנהל המינהלת, יחזקאל סול (להלן: "סול"), תמורת 50 ₪.

התובעת טוענת כי נרשמה להגרלה והודע לה ביום 15.11.01 כי זכתה בהגרלה וכי בהודעה מאוחרת יותר מיום 21.2.02 שהופנתה למינהלת הפרוייקט ע"י גב' שרה צימרמן עובדת משהב"ש, אושרה התובעת כמי שזכאית לרכוש את הדירה במחיר של 258,203 ₪ (להלן: "המחיר המופחת").

לגירסת התובעת, הודע לה ע"י פקיד ממ"י כי תוצא על ידי ממ"י שומה חדשה לקרקע. שומה כזו נערכה (להלן: "השומה החדשה") ונשלחה למנהל המינהלת, המנוח דוד רוזן ז"ל (להלן: "רוזן").

התובעת מוסיפה וטוענת כי ביום 18.4.02 קיבלה הודעה מסול לפיה התקבלה השומה החדשה וכי על התובעת לסור בדחיפות לבנק טפחות בע"מ (הנתבע מס' 1, להלן: "הבנק") לצורך קבלת משכנתא וכי עליה להזדרז ולעשות כן קודם לתפוגת תעודת הזכאות שבידה. סול אף צייד את התובעת במכתב המופנה לבנק (להלן: "מכתב ההפניה").

התובעת טוענת כי בדרכה לבנק עיינה במכתב ההפניה ונדהמה לראות כי במכתב צויין כי מחיר הדירה הינו 424,968 ₪ וכי שעה שציינה בפני סול כי מדובר בטעות, אמר לה האחרון כי הוא יודע זאת וכי לקח בכוונה מחיר מקסימלי על מנת שהתובעת תוכל לקבל משכנתא, אחרת תפסיד את זכויותיה. סול אף הוסיף כי מאוחר יותר יערוך חשבון של הדירה והתובעת תקבל את כל הפרש עם פרוט מדוייק.

התובעת טוענת כי שמה מיבטחה בבנק, שהיה הבנק המלווה של כל הפרוייקט, כי לא ישחרר כספים ללא שיוודא לאן הם מיועדים ומגיעים.

התובעת חתמה על חוזה הלוואה עם הבנק ועל מסמכי משכנתא, כאשר הלכה למעשה אין בידיה כל חוזה לרכישת הדירה.

בכתב התביעה המתוקן שהגישה, טענה התובעת כי הבנק התרשל בין היתר בהיותו מודע לעובדה כי המחיר המופרז שנקבע במכתב ההפניה היה גבוה כמעט פי שתיים מן המחיר המופחת, וכי אישר לתובעת לקבל משכנתא בסכום 403,720 ₪.

התובעת טוענת כי בשל כך תשלומי ההחזר החודשי ששולמו על ידה לבנק משך שנה שלמה עמדו ע"ס 2,500 ₪ במקום 1,000 ₪.

התובעת מוסיפה וטוענת כי ביום 12.8.04 התקבלה אצלה מכתב המיועד לקוהלני (הרוכש המקורי של הדירה הרשום בממ"י) לפיו עליה לשלם סך 15,721 ₪ בהתאם השומה החדשה שנערכה ביום 15.4.02. השומה החדשה נשלחה לרוזן.

התובעת אף קובלת על התנהלותו של עו"ד רן לוין, כונס הנכסים מטעם הבנק (להלן: "כונס הנכסים"), אשר פתח נגדה תיק הוצל"פ לפינויה מן הדירה, לטענתה, ללא כל הצדקה.

התובעת מוסיפה וטוענת כי בעקבות שיחה שקיימה עם כונס הנכסים, התחייב האחרון לפנות למנכ"ל הבנק ולבקש ממנו מחיקת ההפרש שבין מחירה "האמיתי" (המחיר המופחת) של הדירה ובין מחירה "הפיקטיבי", אך לטענתה כונס הנכסים היפר התחייבות זו.

התובעת טוענת כי מחיר הדירה עפ"י חוברת השיווק, מסתכם לסך של 258,202 ₪ וכי שילמה ע"ח סך של 54,359 ₪.

התובעת אף זוקפת רשלנות לחובתן של העירייה וחלד בטענה כי נכשלו בבחירת מנהל המינהלת (המנוח - רוזן) , וכי לא פיקחו על עבודתו וכי רוזן ניהל את הפרוייקט בצורה רשלנית.

על יסוד טענותיה, עתרה התובעת: ליתן פס"ד הצהרתי לפיו מחיר הדירה בה זכתה התובעת הינו 258,203 ₪ ליום 15.11.01 , להורות לבנק למחוק את ההפרש שבין סכום ההלוואה שנטלה בפועל ובין סכום ההלוואה המשתקף ממחירה "האמיתי" של הדירה באופן שסכום ההלוואה יעמוד ע"ס 236,955 ₪, להורות לבנק לקזז את הסכומים ששולמו על ידה והנזקים שנגרמו לה, וכן למחוק את ריבית הפיגורים שחוייבה בספרי הבנק, לסגור את תיק ההוצל"פ שנפתח ע"י הבנק וכן לחייב את הנתבעות 4 ו-6 בנזקים שנגרמו לתובעת בעטיים של פעולות רוזן.