א.ב. קיסין (סוכנויות גז) בע"מ ואח' נ' משרד התשתיות הלאומיות ואח'

החלטה

1.הפעם נדרשת אני לדון ב"סיבוב שני" של בקשת המדינה בעניין תשובות לשאלון וגילוי מסמכים, לאחר שהמדינה סבורה שהמשיבות לא גילו את כל המסמכים שהיה עליהן לגלות ולא השיבו, באופן מלא, לשאלות שנשאלו.

2.לא אחזור על תיאור התביעה ועל דברים שנכתבו על ידי בהחלטתי מיום 17.3.11 (שניתנה בבקשה דומה שהגישו המשיבות) ואומר רק, כי הדברים שנטענו ע"י המשיבות ב"פתח דבר" לתגובתן, כאן, נכונים ויפים לבקשה שהוגשה ע"י המשיבות עצמן, בה ניתנה החלטתי הנ"ל.

וכעת - לדיון בשאלות אשר המדינה סבורה שלא נענו כראוי וכנדרש.

3.בשאלה מס' 1 התבקשו המשיבות להשיב "האם נכון שמעולם לא [קיבלו המשיבות] רשיון ממשרד התשתיות או מצה"ל להפעלת המתקן בעטרות" וביקשו כי אם התקבל רשיון – יצורף מסמך המאשר זאת.

המשיבות השיבו: "לא נכון" וצירפו מסמכים שונים, שלטענת המדינה אינם מהווים רשיון.

אין מקום לחייב את המשיבות להשיב מעבר לאשר השיבו ואילו השאלה אם המסמכים שצורפו על ידן מספקים, תידון בהליך עצמו.

4.בשאלה מס' 2 נשאלו המשיבות "האם נכון שמעולם לא [קיבלו המשיבות] היתר העברת בלוני גז (להבדיל מצובר) מהמתקן בעטרות (או משטח איו"ש בכלל) לתוך שטח מדינת ישראל (למעט היתר שניתן בטעות למספר ימים מיום 2.7.06)".

המשיבות השיבו: "לא נכון, החברות פעלו כדין..." וצירפו מסמכים שלטענתן מוכיחים זאת. המדינה טוענת שבכך מטעות המשיבות את ביהמ"ש ומסבירות מדוע אין המסמכים מהווים אישור לפעולותיהן.

לא ניתן לומר שהמשיבות לא השיבו לאשר נשאלו והשאלה אם תשובתן נכונה, היינו – האם יש במסמכים שהומצאו על ידן משום היתר, כדין, לפעולותיהן תידון במסגרת ההליך העיקרי ואין מקום לדון בהן במסגרת זו, של תשובות לשאלון.

5.בשאלה מס' 3 התבקשו המשיבות להמציא הסכם שכירות נשוא סעיף 8 לתביעה, שם נטען שהמשיבה רכשה, בשנות ה-80, שטח מהממונה על הרכוש היהודי ובתשובתן המציאו הסכם שכירות מיום 1.1.94, לפיו הושכר המתקן לחברת פז-גז למשך שנתיים.

בתגובה המציאו המשיבות מסמכים נוספים, כך שאין צורך לדון בענין זה.

6.בשאלות מס' 4-8 התבקשו המשיבות "להמציא ולצרף את כל המסמכים שיש בהם כדי לחזק ו/או לתמוך בטענתם בכל הקשור לענין הסכמת משרד התשתיות ו/או משרד הבטחון, כפי שנטען בסעיף 9 לתביעה".

בתשובתן מפנות המשיבות למסמכים שצורפו לכתב התביעה ואף טוענות כי יש ללמוד גם מהתנהגות הצדדים במשך שנים, אולם המדינה טוענת שאין בכך משום הוכחה של האמור בסעיף 9 לתביעה.

עיון בתשובות המשיבות לשאלות אלה מעלה, כי הן לא הצהירו שהמסמכים שצורפו על ידן לתביעה, הם כל המסמכים שהיו אי-פעם בחזקתן או בשליטתן בנוגע לאמור בסעיף 9 לתביעה.

לפיכך, אני מורה למשיבות להמציא למדינה תצהיר, בו יצהירו כי, בנוגע לאמור בסעיף 9 לתביעה, מעולם לא היו בחזקתן ו/או בשליטתן מסמכים נוספים על אלה אשר צורפו לתביעה. ככל שהיו בידיהן מסמכים כאלה – יפרטו מהם היו, מדוע אין הם בחזקתן ו/או בשליטתן מתי יצאו מהן והיכן הם מצויים כיום.

7.בשאלה מס' 9 התבקשו המשיבות לפרט את טענותיהן בסעיף 28 לתביעה לגבי "הדרכים הנואלות בהן ניסו קרמרסקי ורזניקוב להביא לשלילת רשיון התובעות" וכיצד נסיונות אלה כשל, לטענתן.

בתשובתן חזרו המשיבות על טענות כלליות והפנו למסמכים שכבר גולו על ידן, אולם הוסיפו הפניות ומסמכים נוספים.

אינני סבורה שיש לחייבן להשיב מעבר לכך וגם בענין זה, השאלה אם יש במסמכים שצורפו כדי להוכיח את טענותיהן, אין מקומה בשלב זה.

לענין הנטען בסעיף 6 לבקשה – מדובר בטיעונים הראויים, אולי, לחקירה נגדית ולסיכומים, אך לא לבקשה להורות על מתן תשובות טובות יותר לשאלון או להורות על השלמת גילוי מסמכים. ככל שאין בידי המבקשת להראות אחרת - אין מקום ליתן צו לגבי מסמכים שהמשיבות טוענות שאינם מצויים בחזקתן או בשליטתן.