א.ב.י.ר הפקת ספרים בע"מ נ' יניב פעלים בע"מ ואח'

פסק דין

כללי

1. בפני תביעה אשר בגדרה עותרת התובעת לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לה את סכומי שלושת הצ'קים שהם נשוא התובענה:

צ'ק מספר 5830 משוך על ידי הנתבעת לטובת התובעת על סך 6,671.66 ₪, ז.פ. 20.12.07;

צ'ק מספר 5831 משוך על ידי הנתבעת לטובת התובעת על סך 6,671.66 ₪, ז.פ. 01.01.08;

צ'ק מספר 5832 משוך על ידי הנתבעת לטובת התובעת על סך 6,671.66 ₪, ז.פ. 12.01.08.

2.התביעה כנגד הנתבעת- החברה- היא תביעה שטרית אשר מבוססת על שלושת הצ'קים הנ"ל. יצוין כבר עתה כי שלושת הצ'קים חזרו בציון "מוגבל" כפי שמופיע עליהם, ואין מחלוקת על כך.

3.התביעה כנגד הנתבע 2 מבוססת על טענה אשר לפיה חתם על ערבות אישית לפירעון שלושת הצ'קים בהיותו מנהל הנתבעת. בעניין זה, המצהיר מטעם התובעת, מר ראובן זמל, צירף כנספח ד' לתצהירו את טופס הערבות שנערך בכתב יד, ולטענת התובעת- נחתם על ידי הנתבע 2. הנתבע מצידו טען כי חתימתו זויפה.

4.הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן (בש"א 2855/08). בדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת ר' ארד ביום 29/03/09 הודיעו הצדדים כי הגיעו לכלל הסכמה לפיה: "תינתן למבקש 2, מר יניב מידד, רשות להתגונן בטענת הזיוף בלבד, וזאת בכפוף לתשלום הוצאות...". אשר לחברה, ניתן פסק דין כנגדה ביום 10/06/09 (ר' החלטתה של כב' הרשמת ר' ארד). ואולם פסק דין זה בוטל בהחלטה בבש"א 3462/09, מיום 02/09/09. בנסיבות אלה יש להבין את מהלך הדברים באופן שלנתבעת ניתנה רשות להתגונן גם כן.

5.לגופו של עניין, טענת התובעת היא כדלקמן: לדבריה, סיפקה הנתבעת סחורה, בדמות יומנים כרוכים. כנגד ביצוע עבודתה באספקת הסחורה, נמשכו לטובתה שלושה צ'קים מעותדים- כמפורט לעיל. צ'קים אלה חוללו ללא כל הצדקה, שכן הסחורה סופקה. התובעת הפנתה את חיצי הטיעון גם כנגד הנתבע, בהיותו לדבריה- ערב.

6.לטענת הנתבעת, התובעת נכשלה מלספק את הסחורה במועד ואיחרה בלוח הזמנים. על כן, לפי הנטען, הוסב לנתבעת נזק שביטויו בחוסר נכונותו של הלקוח (ארגון מגדלי העופות) לשלם לנתבעת עבור היומנים. אמנם, הנתבעת מודה כי קיבלה את היומנים שנכרכו על ידי התובעת, ואולם לטענתה אלה סופקו באיחור, שגרר אחריו את חוסר נכונותו של הלקוח לשלם עבורם. הנתבע מצידו טען כי מעולם לא חתם על הערבות הנטענת וכי חתימתו זויפה.

7.במישור הדיוני: מטעם התובעת הצהיר מר ראובן זמל, מנהל התובעת. מטעם הנתבעים הצהיר הנתבע עבור עצמו וכן בכובעו כמנהל הנתבעת. המצהירים נחקרו בפני. עם תום שמיעת הראיות, ב"כ הצדדים סיכמו בע"פ. להלן אדון בטענותיהם כסדרן.

דיון

8.אשר לתביעה כנגד החברה הנתבעת -- התביעה מבוססת על שלושת הצ'קים שתוארו לעיל. מחמת שמדובר בתביעה שטרית, הנטל עובר אל הנתבעת לסתור את החזקה הצומחת מקיומם של צ'קים, ולפיה מושכת הצ'קים מחויבת בפירעונם. כידוע, שטר כמוהו ככסף; מעת שהנתבעת משכה את השטרות ומסרה אותם לצד שכנגד, הרי שהיא נתפסת כמי שמסרה לידי התובעת סכומי כסף לשימוש זמין. על הנתבעת הנטל להוכיח מדוע לא תיפרע את הצ'קים נשוא הסכסוך.

9.יחד עם זאת, בפני צדדים קרובים לשטר. התובעת היא בעלת החוזה אשר נקשרה עם הנתבעת בהסכם לאספקת סחורה (היומנים). מקום בו מדובר בצדדים קרובים לשטר, נוטה בית המשפט לעיין בהסכם המהווה את הרקע למשיכת השטרות ולבדוק אם קוים או הופר. במקרה הנדון, אין מחלוקת כי התובעת סיפקה לנתבעת יומנים, לבקשתה. הנתבע 2, מנהל הנתבעת, אישר בחקירתו כי הנתבעת הזמינה מהתובעת כריכה של יומנים, וזאת באוגוסט 2007, לקראת השנה העברית החדשה (ר' למשל נספח א' לתצהירו של מר זמל, בו רשם הנתבע: "הזמנת עבודה לתובעת"). הנתבע הודה בחקירתו כי הסחורה התקבלה ביום 10/09/07 (פ' ע' 20 ש' 28). לפיכך, משסופקה הסחורה שהוזמנה, על הנתבעת מוטל לשלם עבורה. יחד עם זאת, טענתה היא כי הסחורה סופקה באיחור, ערב ראש השנה, באופן שחיבל באפשרות של הנתבעת לגבות תשלום מהלקוח (ארגון מגדלי העופות). מנהל הנתבעת טען כי לאחר שקיבל את היומנים, דאג לעיטופם ולשיגורם למגדלי העופות (ר' עדותו בפ' ע' 20 ש' 29 עד ע' 21 ש' 8). ואולם לדבריו, מחמת האיחור באספקה- ארגון מגדלי העופות "עד היום לא העביר כסף" (פ' ע' 21 ש' 11- 12).

10.גרסה זו של הנתבעת אינה נהנית מהיגיון, וגם לא נתמכה בעדות אובייקטיבית כלשהי. ראש השנה הוא החג הראשון בשנה ומסמל את ראשיתה. לאחר מכן, צפויים לחול חודשים רבים נוספים בהם היומנים צפויים לשמש. אם היומנים אמנם סופקו, ואפילו באיחור מסוים, אין הדבר מאיין או מסכל את האפשרות ליהנות מהם. הדעת נותנת, כי אם אמנם נפל איחור באספקה (והתובעת הכחישה זאת מכל וכל), הרי שהאיחור יבוטא בקיזוז מסוים בגין הנזק שגרם. קשה לראות כיצד גרם האיחור לביטול גורף של העסקה – והלא אין מחלוקת אם היומנים הועברו בפועל לידי המגדלים המאורגנים בארגון.

11.הנתבעת לא הציגה כל ראיה אובייקטיבית לתמיכתה בטענה אשר לפיה הלקוח (ארגון מגדלי העופות) אמנם סירב לשלם. ניתן היה להציג תצהיר מטעם ארגון מגדלי העופות, ודבר זה לא נעשה. כך גם לא הוצגה כל דרישה מעת הנתבעת כלפי ארגון מגדלי העופות לפירעון החוב. הדעת נותנת כי הנתבעת הייתה פועלת לגביית החוב, שהרי לשיטתה מדובר בחוב משמעותי שהוביל להגבלת חשבונה. הנתבע העיד: "חלק מהסיבה של ההגבלה זה שלא קיבלתי את הכסף מהלקוח הזה. 25,000 ₪ שהלקוח לא שילם לי. אני מדבר על אותו לקוח שהיומנים היו מיועדים אליו" (ר' עדותו בפ' ע' 16 ש' 10- 12). אם אמנם מדובר בלקוח גדול, כפי שהנתבע חזר והדגיש (ר' עדותו בפ' ע' 21 ש' 25), הדעת נותנת כי הנתבעת תנסה להגיע איתו לכלל הסדר כספי, ולו במסגרת הזמנות עוקבות. היעלה על הדעת כי הנתבעת תוותר לגמרי על תמורה כספית, שגרמה לחילול הצ'קים ולהגבלת החשבון, ותעבור על כך בשתיקה? אין הדבר חלק מהנוהג המסחרי המקובל במקומותינו.

12.הנתבעת גם לא הוכיחה שהתובעת איחרה באספקת היומנים. אין מחלוקת כי הנתבעת הוציאה לתובעת מפרט ל"יומן הלולן", וזאת רק ביום 02/09/07 (ר' פקס מאת יפה – יניב פעלים אל התובעת, נספח ב' לתצהירו של מר זמל). בפקס קודם (נספח א' לתצהירו של מר זמל), מיום 28/02/07, ביקשה הנתבעת כי הכריכות יבוצעו במהירות. ואולם הנתבעת לא הוכיחה כי התובעת חרגה מלוח הזמנים המוסכם. דומה כי השלמת העבודה באספקת הסחורה עד ליום 10/09/07 – בתוך 8 ימים מאספקת המפרט – אינה מהווה עיכוב בלתי סביר.

13.סיכומם של דברים: תביעת התובעת כנגד הנתבעת מבוססת על שטרות. הנתבעת לא הוכיחה כשלון תמורה. ולהיפך: התובעת הוכיחה במידה מספקת במשפט אזרחי כי עמדה בהתחייבויותיה כלפי הנתבעת. אין מחלוקת כי היומנים סופקו בפועל ערב ראש השנה. בנסיבות אלה, אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבעת במלואה. הנתבעת תשלם לתובעת את סכומי השטרות דלעיל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. הליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם.

14.התביעה כנגד הנתבע -- עיינתי בגרסאות הצדדים: עדותו של מר זמל מצד אחד, ועדותו של מר מידד מהצד האחר. עיינתי בטופס הערבות שצורף כנספח ד' לתצהירו של מר זמל. מסתברת היא יותר גרסת התביעה ואני מבכרת אותה על פני גרסת ההגנה, וקובעת כי התובעת הוכיחה במידה מספקת במשפט אזרחי כי הנתבע חתם על ערבות אישית לגיבוי התחייבות החברה שלפי הצ'קים הנ"ל. להלן אנמק מסקנה עובדתית זו.