א.ב. ברמא שווק ומסחר בע"מ נ' ברגמן

החלטה

בפני בקשה למתן ארכה להגשת התנגדות לביצוע שטר עד למועד הגשתה בפועל, מטעמים מיוחדים וטענות הגנה טובות, לטענת המבקשת. זאת, כאשר המבקשת אינה כופרת בקבלת האזהרה לידיה.

תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 10.9.95.

המבקשת טוענת כי הגישה לראשונה בקשה בטענת פרעתי ועיכוב הליכי הוצאה לפועל ביום 30.5.10 בלשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון.

המבקשת, ביחד עם אחרים, ניהלה בעבר מוסך לתיקון משאיות דף בחיפה בשם "שמר". העסק נקלע לקשיים בתחילת שנת 1993 והבעלים נאלצו לגייס מזומנים, בין היתר, גם בשוק האפור. אחד מהמלווים בשוק האפור הייתה חברת דור חן מסחר בע"מ (להלן: "דור חן"), באמצעות ניכיון שיקים אישיים אשר מסרו לה השותפים ו/או בעלי המניות.

מי שהתנהל בנושא ניכיון השיקים מטעם המוסך היה אלישע שוחט, אשר הכיר את מר בני רביזדה שהיה הבעלים ו/או המנכ"ל ו/או המורשה של "דור חן", (להלן: "רביזדה").

בדיעבד נודע למבקשת, כי אלישע שוחט ורביזדה הינם שותפים בעסק אחר, מה שמסביר את העובדה שאותו אלישע שוחט לא נתבע על ידי "דור חן" בגין אותם שיקים, כמסב.

בסופו של יום, נסגר המוסך והמבקשת ושותפיה התייעצו עם כלכלן בשם דוד גולן, לגבי חובות המוסך ואפשרויות השבתם, אשר הציע להם לפתור את נושא החובות על ידי מתן שיקים אישיים של בעלי המניות, כולל המבקשת.

בידי המשיבה היו 4 שיקים של המבקשת אשר בגינם בוצע ניכיון, הם לא כובדו וחזרו מהסיבה "אכ"מ". לכן יעץ לה דוד גולן להסדיר את נושא אותם שיקים טורם שייפתח נגדה תיק הוצאה לפועל. המבקשת ביחד עם דוד גולן נפגשו עם רביזדה במשרדו והסדירו את החוב באמצעות מתן שיקים של צדדי ג', אשר נמסרו למוסך בגין טיפולו ברכביהם, ושיקים אלה נפרעו.

הוסכם בין רביזדה למבקשת ודוד גולן, כי השיקים שלה שהיו בידי "דור חן" יושבו לה, אך "דור חן" לא השיבם למבקשת, אלא, משיקוליו הוא, הסב אותם למשיבה, אשר הגישה אותם לביצוע בתיק הוצאה לפועל זה.

המבקש טוענת, כי לאור קריסת העסק, נאלצה, בהיותה אם חד הורית, להתמודד עם חובות כבדים, עם נושים רבים ואגרסיביים, מה שגרר נקיטת הליך לאיחוד תיקים בסדר גודל של כ 10 מיליון ₪. כן ניסתה להגיע להסדר עם המשיבה, כדי לסגור את תיק ההוצאה לפועל. לדבריה, מר דוד גולן, הוא שהזכיר לה לאחרונה, כי כל סכומי השיקים נפרעו וכל החוב למשיבה נפרע, עוד טרם שנפתח נגדה תיק ההוצאה לפועל.

המבקשת העידה, כי מאז שנפתח נגדה תיק ההוצאה לפועל ניסתה להגיע להסדר עם המשיבה, הן באמצעות גורמים שונים, תוך שהייתה במצב אישי קשה, כאשר לטענתה, שילמה את כל סכום השיקים נשוא תיק זה.

המשיבה, המבקשת לדחות את הבקשה טוענת, כי יש להתיר הארכת מועד רק מטעמים מיוחדים, מה שלא מתקיים במקרה דנן, כיוון שהמבקשת פעלה בכל 15 השנים מאז נפתח תיק ההוצאה לפועל, באמצעות עורכי דין וגורמים אחרים.

המבקשת הפנתה את בית המשפט לפסיקה אשר קבעה כי אם מדובר בצירוף נסיבות אומלל, שנבע מאי הבנה, או היסח הדעת, ואף אפילו כתוצאה מרשלנות של המבקש, אך יש למבקש הגנה סבירה, בית המשפט נוטה לקבל את הבקשה.

המבקשת הפנתה לרע"א 2041/03 עו"ד מטביוב נ' זהבה פיין, שם הוגשה בקשה להארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר. האיחור בהגשת הבקשה נבע מכך, שהמבקשת האמינה כי החוב ייפרע ורצתה לחסון "צרות" לנכדה. וכב' הרשמת סברה שבכך יש טעם מיוחד נוכח יחסי הקרבה בין המבקשת לנכדה וזהו "טעם מיוחד" אם כי בדוחק להצדק סביר לאיחור בהגשת הבקשה.

בית המשפט העליון קבע שם, כי הגם שהמבקשת הציגה טענות אשר אינן עולות כדי טעם מיולד בפני עצמו, צירוף הנסיבות לאותו טעם והעובדה שמשפטית, הציגה המבקשת טענות הגנה שראויות להישמע, יש ליתן עדיפות לשיקולי הצדק כל שיקולי הפרוצדורה והיעילות המשפטית.

טענת המבקשת דנן, כי סכומי השיקים שולמו, והשיקים לא הושבו לה למרות הבטחת רביזדה והוסבו לצד ג', הינה טענת הגנה שראויה להישמע ויש ליתן לה את יומה בבית המשפט. שיקולי צדק, אשר עדיפים על האיחור בהגשת הבקשה.

אציין, כי בקביעתי כי יש ליתן למבקשת את יומה בבית המשפט, התחשבתי גם בעובדה, שלכל אורך השנים הרבות מאז נפתח תיק ההוצאה לפועל, ניהלה המבקשת דין ודברים עם המשיבה ו/או עם רביזדה, לעניין סגירת התיק. המשיבה לא התעלמה מקיום התיק וניסתה להגיע להסדר.

לאור האמור, אני מקבלת את בקשת המבקשת להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

דיון בהתנגדות יתקיים ביום 31.1.11 בשעה 08:30