א.ב. אנרגיה ונכסים בע"מ נ' אבו רקייק

פסק דין

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם הוצאה לפועל מר פרי מנוביץ' (להלן: "הרשם") מיום 25.8.13, לפיה נדחתה בקשת המבקשת להחיות את תיק ההוצל"פ מס' 14-10021-08-1, אשר נסגר ע"י לשכת ההוצל"פ בשל חוסר מעש.

המבקשת מציינת כי ההחלטה נמסרה לידיה רק ביום 15.10.13, ועל כן נבצר ממנה להגיש ערעור זה במועדו. בידי לקבל טענה זו ועל כן אדון בערעור כאילו שהוגש במועד.

ההליכים

כעולה מהבקשה, ביום 20.8.08 נפתח כנגד המשיב תיק ההוצל"פ נשוא הערעור בעקבות בקשה לביצוע שיקים שלא כובדו בסך של 112,131.80 ₪.

במהלך חודש מאי 2012, משלא בוצעה בתיק פעילות במשך זמן רב, החליטה לשכת ההוצל"פ לסגור את התיק בשל העדר פעילות.

ביום 14.4.13 הגישה המבקשת בקשה ללשכת ההוצל"פ לפתיחת והחייאת ההליכים בתיק, בטענה כי העדר הפעילות בתיק נבע עקב חוסר בקיאות הזוכה בהליכי ההוצל"פ ואי נטילת ייצוג משפטי, וכן עקב הסדרים שונים אליהם הגיעו הצדדים, שלא קוימו ע"י המשיב.

בהחלטה מיום 17.4.13 נקבע כי על המבקשת להבהיר מדוע לא נקטה בהליכים כל עת שהתיק היה פתוח ומדוע אין להורות על הפחתת ריביות לאור חוסר המעש.

בתגובה מיום 30.5.13, טען ב"כ המבקשת כי לא מדובר בהזנחת התיק על ידיו וכי המבקשת לא שקטה על שמריה כל אותה עת, אלא פעלה בדרכים שונות לגביית החוב מחוץ למסגרת ההוצל"פ.

בהחלטה מיום 17.6.13, נקבע כי לא ברור אילו הליכים ננקטו מחוץ להוצל"פ, וככל שננקטו, לא ברור מדוע נעשו במקביל להליכים שניתן לנקוט ע"י ההוצל"פ.

בתשובתה מיום 17.7.13, טענה המבקשת כי הפסיקה ייצוג משפטי באותה עת על מנת לנסות ולהגיע להסדר עם המשיב מחוץ להליכי הוצאה לפועל, וכי המבקשת הזוכה היה בקשר רציף עם המשיב במשך תקופה ארוכה, במהלכה המשיב הבטיח פעמים רבות לסלק את החוב. משלא עמד המשיב בהתחייבויותיו, התבקשה חזרתו של משרד ב"כ המבקשת לייצג בתיק.

ביום 25.8.13 ניתנה החלטת כב' הרשם, היא ההחלטה נשוא ערעור זה, לפיה אין מקום להחיות את התיק, נוכח העובדה כי מאז פתיחתו לא נעשתה בו כל פעילות ולא ננקטו כל הליכים אופרטיביים עד לסגירתו במאי 2012.

לטענת המבקשת, דין החלטת הרשם להתבטל, שכן החלטתו ניתנה תוך התעלמות מטענותיה וללא מתן נימוקים ראויים. בנוסף, ללא מתן האפשרות להחייאת התיק ושמירת הריבית, תצא המבקשת, שניסתה להקטין את נזקיה ולגבות את המגיע לה, נפסדת, ואילו המשיב יצא נשכר בגין אי עמידה בהבטחתו. הבקשה נתמכה בתצהירו של מנהל המבקשת, מר רפי בוגנים.

ביום 23.1.14 , משלא הוגשה תגובת המשיב, הגישה המבקשת בקשה לקבל את הערעור על יסוד בקשת הערעור בלבד.

דיון והכרעה

במקרה שבפנינו, מדובר בתיק הוצל"פ שנסגר בשל חוסר פעילות ממושכת. התיק נפתח באוגוסט 2008. עד לחודש מאי 2012, תקופה של קרוב לארבע שנים, לא נעשתה בתיק כל פעילות. סגירת התיק היתה איפוא צעד ראוי ומתבקש. גם הבקשה להחייאת התיק מחדש, הוגשה רק באפריל 2013, בחלוף כמעט שנה ממועד סגירתו.

אין ספק כי האינטרס הציבורי מחייב כי תיקי הוצל"פ לא יישארו פתוחים זמן רב ללא כל מעש. תקנה 126 (ד) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, קובעת כדלקמן: "עברו שנתיים מיום שנעשה הליך בהוצאה לפועל ולא נקט הזוכה בהליך נוסף באותו תיק יחולו הוראות אלה: (1) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הודעה לזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק; (2) לא נתן הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בהודעה, ייסגר התיק; (3) האמור בתקנת משנה זו לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור; ...".

המלומד בר אופיר מוסיף בספרו, כי הפסקת ההליכים בתיק הוצאה לפועל בגלל היעדר פעולה כלשהי נעשית בשני שלבים: בשלב ראשון גונזים את התיק לאחר שלא בוצעה בו פעולה במשך שנתיים, אלא שלמרות הגניזה רשאי הזוכה לחדש את ההליכים ולבקש פעולה או פעולות נוספות. ואם במשך שנתיים נוספות (לאחר הגניזה) נמנע הזוכה מלהגיש בקשה כזו, יגיע השלב השני ויראו את התיק כאילו נסתיימו בו כל ההליכים. חזקה זו של סיום ההליכים מתגבשת כתום ארבע שנים מיום הגניזה, אולם הזוכה רשאי להגיש בקשה חדשה לביצוע פסק דין. הכלל הוא כי גניזת תיק מחמת היעדר פעולה איננה מונעת את חידוש ההליכים לפי בקשת הזוכה, כפוף לתקופת ההתיישנות (בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שישית 2005, ע' 73).

בענייננו כאמור לעיל, לא מדובר בשנתיים אלא בשלוש שנים ותשעה חודשים עד לסגירת התיק. ניהול משא ומתן עם החייב, ללא נקיטת כל פעילות שהיא בתיק ההוצאה לפועל, איננו מצדיק הותרת תיק תלוי ועומד. לפיכך סגירת התיק היתה מהלך ראוי ומתבקש.

השאלה היא אם היה מקום להיעתר לבקשה להחיות את התיק ולפתחו מחדש.