א. אוטו שחף בע"מ נ' מנסור(אסיר)

החלטה

בפני התנגדות לביצוע 4 שיקים ע"ס 6,625 ₪ כל אחד (ביחד: 26,500 ₪). תיק ההוצאה לפועל (1706603126) נפתח ביום 12.3.2012, וההתנגדות הוגשה ביום 15.4.2012, אלא שצורף לה תצהיר הנושא תאריך 15.8.2011, ונכתב בו כי הוא בא לתמוך בעובדות ההתנגדות שהוגשה לתיק הוצאה לפועל אחר (1710170111).

בפתח הדיון היום התברר, כי אכן התצהיר תמך בהתנגדות אחרת, שנדונה ונתקבלה, והתיק המקביל (תא"מ 22057-09-11) קבוע לישיבה מקדמית. אותו תיק החל דרכו בבקשה לביצוע 4 שיקים בסכומים 30,000 ₪, 25,000 ₪, 13,070 ₪ ו-6,625 ₪ (ביחד: 74,695 ₪).

עתה מקבל סעיף 3 לתצהיר (הממוחזר) משמעות חדשה, שעה שנכתב בו, כי "אנוכי התכוון לרכוש מאת הזוכה טנדר מסוג פורד קונקט מסחרי בעלות של 74,695 ₪, שהנו סכום השיקים נשוא הבקשה לביצוע שטר".

המבקש נחקר קצרות, אולם תשובותיו הסתכמו, בעיקר, בחוסר יכולת (או רצון) לזכור תשובות לשאלות, שכן הוא שוהה זה שנתיים בבית האסורים, ולדבריו היו מספר עסקאות ומספר התחשבנויות בינו לבין המשיבה, ובלא ניירות העסק אין הוא יכול לזכור את הפרטים.

בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'...

"על-אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן.

"תנאים אלה סוכמו בפסיקת בית-משפט זה לאמור: '...לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו... כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא "הגנת בדים"...' (ע"א 594/85, בעמ' 722)..."

במקרה דנן, ככל שנבקש להתייחס בסלחנות לקושי המובנה והבסיסי שמציב השימוש הממוחזר בתצהיר, בהתנגדות אחר התנגדות, לא נותר אלא לקבוע, כי "טענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא 'הגנת בדים'", כלשון בית המשפט העליון. גרסתו נותרה תלושה, מתייחסת לעסקה מסוימת, תוך נקיבת סכום מדויק – השווה לסכומי השיקים המבוצעים בתיק המקביל, אך אינו דומה כלל לסכום השיקים המבוצעים בתיק הנוכחי – אך אינה מצליחה ליישב את הטענות עם העובדות. לא זו בלבד, אלא שבחקירתו הודה המבקש, כי "לא זוכר מה היתה העסקה בדיוק..." (שורה 21, עמ' 2). משכך, אף אין המבקש עומד בדרישת הפירוט של "מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו".

אעיר, כי אמנם בשולי הדברים באו גם טענות נוספות – אודות שיק ע"ס 30,000 ₪ של המשיבה, שהמבקש אוחז בו, אלא שהשיק שצורף אינו משוך לפקודת המבקש, ולא הובהר טיב אחיזתו בו (וממילא בתצהיר עצמו נכתב כי השיק אינו בידיו, ויצורף בהמשך); וכן אודות קיזוז בלתי מפורט ובלתי מבוסס של כלי נוסף של המבקש, המוחזק בידי המשיבה. על טענה אחרונה זו רק נזכיר את ההלכה, כי טענת קיזוז חייבת להיות מפורטת כשם שמנסחים כתב תביעה, והטענה אינה מועלית ברמת פירוט זו.

משכך, ובלא צורך להכריע בעצם כשרותו של התצהיר ה"ממוחזר", דין הבקשה להידחות, והיא נדחית בזה. המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,800 ₪. הליכי הוצאה לפועל, ככל שעוכבו עקב הגשת ההתנגדות, יחודשו.

ניתנה היום, ז' אדר תשע"ג, 17 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: