ת"א 3079-00 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' כנפו טאוב

1.בקשה להבהרה עפ"י סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל – מהו שיעור הריבית הקבוע בסעיף 14[א] לפסק הדין.

עפ"י החלטת ביהמ"ש הוגשו תגובות הצדדים, ועתה על בית המשפט ליתן הבהרתו.

2.בהסדר שנעשה ב-5.9.99 עפ"י דרישת הבנק, החוב של סימה טאוב לבנק בסך 154,922 ₪ בחשבון העו"ש הועבר לחשבון חב' צול ניהול פרויקטים בע"מ, סימה הופטרה מן החוב, וצורפה כערבה לחוב קבוצת החברות.

משנקבע בפסק הדין, שעקב אשם הבנק [אי קיום חובת גילוי ע"י הבנק] ערבות סימה בטלה, וההסדר לגביה בטל - נוצר הצורך להורות על השבת כספים בסך 154,922 ₪ ע"י סימה לבנק , והפחתת החוב של חב' צול בסכום זה.

3.תוך מתן משקל לאשם הבנק, בית המשפט הורה על השבה עם שיערוך חלקי, ולא לפי התחשיב שהבנק גובה מבעלי חשבונות עו"ש ביתרת חובה חריגה.

לא ניתן לשלול את האפשרות שסימה היתה מחזירה את החוב לבנק בסך 154,922 ₪ אלמלא הופטרה בהסדר שנעשה עפ"י דרישת הבנק ב-5.9.99, וגם עניין זה הובא בשיקולי בית המשפט בקביעת שיעור הריבית ושיטת תחשיבו לעניין גובה הסכום שיוחזר.  

לא ניתן להתעלם מהאשם של הבנק ומכך שחלפו כ-15 שנים בין מועד ההסדר [5.9.99] לבין המועד בו בוטלו ההסדר והערבות לגבי סימה בפסק הדין [3.3.14].

4.לעניין החלת סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט על תביעת השבה בדיני חוזים ראו : ע"א 2702/92 גינזברג נ' בן יוסף פ"ד מז(1) 540 , 557.

5.אשר על כן מובהר בזה כדלקמן :

[א]בסעיף 14[א] לפסק ההשבה ע"י סימה טאוב לבנק מתייחסת לקרן בתוספת ריבית מזערית שבסמכות מנהל הסניף הבנק בנושא חשבון עו"ש, וזאת כפי שיוכח עפ"י מסמכי הבנק. הסכמה דומה נקבעה בהסדר החוב שערך הבנק עם הנתבעים ב-5.9.99 [ראו מוצג ת/9, סעיפים 13-15 ].