פסק דין

1.התובע [להלן: "יעקב הררי"] ושבעת אחיו: יונה שרעבי ז"ל, הנתבע 5 [להלן: "משה הררי"], הנתבעת 6 [להלן: "צביה הררי"], יצחק הררי ז"ל, יחיאל הררי ז"ל, ירחמיאל הררי ז"ל ולונה נגר היו בעלים במושע בחלקות 161 ו- 147 בגוש 6582, ובחלק מחלקה 159 בגוש 6582 [להלן: "המקרקעין"].

עפ"י התב"ע ניתן היה לבנות על המקרקעין 8 קוטג'ים, ושלושה בנייני מגורים.

ב-18.5.96 נערך הסכם פירוק שיתוף במקרקעין בין האחים, ודרכיהם של יורשי עזבון ירחמיאל הררי ז"ל ולונה נגר נפרדו מקבוצת האחים, והם בנו לבדם דירות וקוטג'ים על השטחים שהוקצו להם. הקבוצה שנותרה כללה את האחים: יעקב הררי, יחיאל הררי, יורשי יצחק הררי ז"ל, משה הררי, צביה הררי ויונה שרעבי [להלן: "הקבוצה"].

הקבוצה בנתה שני בניינים ובהם 19 דירות: בניין בן 12 דירות ברח' הצליל 5 רעננה, ובניין בן 7 דירות ברח' החליל 6 רעננה, וכן הוקצתה לקבוצה קרקע לבניית 6 קוטג'ים. לגרסת הנתבעים 1-4, שהובאה בסעיף 13 לכתב ההגנה, הטיפול המשפטי של יעקב הררי בפרויקט התחיל ב-94', הדירות נבנו ב-99' וטופס 4 אחרון התקבל בתחילת 01'. לאחר סיום הבנייה בוצעו גם תיקונים בתקופת הבדק.

2.הנתבעים 1-4 הינם יורשי עזבון המנוחה יונה שרעבי ז"ל, שהלכה לבית עולמה ב-2.7.06.

הנתבעים 7-11 הינם יורשי עזבון המנוח יצחק הררי ז"ל, שהלך לבית עולמו ב-26.9.92 – לפני חתימת הסכם פירוק השיתוף בין האחים וביצוע פרויקט הבניה.

הנתבעים 12-13 הינן היורשות של עזבון המנוח יחיאל הררי ז"ל, שהלך לבית עולמו ב-1.5.03.

3.בת.א. 2063/07 הוגשה תביעה של יורשי עזבון המנוחים יצחק הררי ז"ל ויחיאל הררי ז"ל בעניין תשלומי איזון הנובעים מחלוקת השטחים לבניית הדירות והקוטג'ים. שלב ההוכחות הסתיים והצדדים בשלב הגשת סיכומים.

בת.א. 2066/07 הגיש יעקב הררי תביעה לתשלום שכר ראוי הן עבור השירותים המשפטיים שהגיש כעו"ד לפרויקט ולשותפים: טרם הבניה, במהלך הבנייה ולאחר תום הבנייה, והן עבור העבודה שביצע כפרויקטור שטיפל בבניית 19 הדירות – ללא זיקה לעבודתו כעו"ד.

התביעה בת.א. 2066/07 הוגשה בתחילה כתביעה שכנגד, אולם שמיעת ההוכחות בשתי התביעות הופרדה, באשר בכל אחת מהתביעות נדונה סוגיה אחרת ולא היתה זהות מלאה בין הצדדים. בתביעה בת.א. 2063/07 נתבעו גם יורשי האחים שפרשו מהקבוצה ב-96'.

התביעה דנן נושאה שכר טרחה של יעקב הררי, היא הועמדה לצרכי אגרה ע"ס 1.3 מיליון ₪, והועברה לשמיעת הוכחות בפני בספט' 2010.

4.הוכח בפני ביהמ"ש בראיות מהימנות שב-96', מועד החתימה על הסכם הפירוק בין השותפים, הוסכם בין הצדדים ששכרו של יעקב הררי עבור השירותים המשפטיים שיעניק כעו"ד לפרויקט ולשותפים יהיה שכל המכירות העתידיות של הדירות בפרויקט יבוצעו במשרדו, והוא יוכל לגבות שכ"ט עו"ד עבור ביצוע העסקאות.

הוכח בפני ביהמ"ש בראיות מהימנות שבמועד מאוחר יותר הוסכם בין הצדדים [אחרי ביצוע ההגרלה של השטחים בבניינים שיועדו לבניית הדירות ולפני הבניה, ולאחר שיעקב הררי נטל על עצמו לפעול כפרויקטור ולטפל בבניית 19 הדירות – עבודה שאין לה זיקה לעבודתו כעו"ד ], שיעקב הררי יקבל כשכר נוסף שטח לבניית דירה אחת מתוך השטחים שיועדו לבניית 19 הדירות [להלן: "שטח הדירה הנוספת"]. 18 דירות חולקו בין 6 בתי אב באופן שכל בית אב קיבל שטחים לבניית 3 דירות, ושטח הדירה שנותר הוקצה בהסכמת האחים ליעקב הררי כתשלום בגין עבודתו כפרויקטור, שהופקד על בניית 19 דירות בשני הבניינים ברח' הצליל 5 וברח' החליל 6 ברעננה.

שכרו של יעקב הררי שולם לו הן עבור השירותים המשפטיים שהעניק [כאמור הוסכם שהמכירות העתידיות של הדירות בפרויקט יבוצעו במשרדו והוא יוכל לגבות שכ"ט עו"ד עבור העסקאות. יעקב הררי גבה כעו"ד שכר עבור חלק מהעסקאות העתידיות, ולגבי חלק אחר של העסקאות העתידיות שערך וטען שלא קיבל עליהן שכר - הצהיר בסעיף 167 לסיכומיו שהוא מוותר על התביעה] והן עבור עבודתו כפרויקטור לבניית 19 הדירות [יעקב הררי קיבל כשכר נוסף שטח לבניית דירה נוספת מתוך השטחים שיועדו לבניית 19 דירות], והוא מנוע מלתבוע שכר פעם נוספת באמצעות הגשת תביעה כספית בסך כ- 1.3 מיליון ₪ בגין שכרו.

הטעמים לקביעה זו הינם כדלקמן :

ראשית, המדובר בפעולות הקשורות לפרויקט שבוצעו ע"י יעקב הררי במהלך השנים מרץ 95' ועד אוק' 06'. הפעולות כללו הן מתן שירותים משפטיים לפרויקט ולשותפים ע"י יעקב הררי, שהיה עו"ד במקצועו, והן פעולות שבוצעו ע"י יעקב הררי כפרויקטור, שמונה לטפל בבניית 19 הדירות בשני הבניינים ברעננה – טיפול שאין לו זיקה לעבודתו כעו"ד.

מתן השירותים המשפטיים התייחס לתקופה שלפני הבנייה, במהלך הבנייה ולאחר הבנייה, וכלל: ניהול מו"מ עם השותפים, ניסוח הסכם פירוק שיתוף, מכר חלק מחלקה 161 ותשלום התמורה למשפחת רמתי עבור חלקם בחלקה 159, ניסוח הסכם שיתוף בין הקונה לבין משה הררי, ביצוע העברת זכויות במקרקעין בין יחידי הקבוצה, החלפת טיוטות הסכמים עם קבלנים שהציעו לבנות את הבניינים במסגרת עסקת קומבינציה, ייצוג בהליכים משפטיים שהוגשו כנגד האחים בעניין הפרויקט, טיפול מול רשויות תכנון והבנייה, שלטונות מס שבח והמפקח על רישום המקרקעין. בטיפול בעניין מס שבח ובביצוע הפרצלציה ורישום הבית המשותף הסתייע יעקב גם בשירותי עורכי דין חיצוניים.

העבודה כפרויקטור לבניית 19 דירות בשני בניינים ברעננה התייחסה הן לתקופת הבנייה והן לתקופת הבדק וכללה : הסדרת מימון בנקאי לפרויקט, ניהול חשבון הקבוצה וניהול החשבונות של כל אחד מהאחים שנלווה לחשבון המרכזי של הפרויקט. כל אחד מהאחים מימן את בניית הדירות על שטחי הדירות שהוקצו לו בפרויקט; פגישות עם האדריכל ובעלי מקצוע שעבדו בפרויקט הבניה של 19 הדירות בשני הבניינים, התקשרות עם ספקים לצורך הספקת חומרים וציוד לפרויקט, חתימת הסכמים עם בעלי מקצוע, יישוב מחלוקות עם בעלי מקצוע בפרויקט, ביצוע תשלומים ופיקוח אחר התקדמות הבנייה, ישיבות תיאום עם מפקח הבנייה, פיקוח על ביצוע תיקונים בתקופת הבדק, עריכת ביטוח קבלנים.

יעקב הררי העיד בחקירתו: "אני פיקחתי על עבודה שלהם [של בעלי המקצוע – י.ג.] ... אני עשיתי איתם את ההסכמים ... אני שילמתי להם , אני טיפלתי בכל העסק [עמ' 151 שורות 7-10]; "עשיתי את כל הפעולות עבור הקמת הפרויקט" [עמ' 172 שורה 11]; "קיבלתי ייפוי כח לנהל פרויקט, ניהלתי את הפרויקט עד הסוף" [עמ' 177 שורה 21].