פסק דין

1.תובענה להצהיר על בטלות משכון וייפוי כח בלתי חוזר, שניתנו ביחס למקרקעין הידועים כחלק מגוש 6212 חלקה 998 ברח' אבן גבירול 192 ת"א [להלן: "המקרקעין"] לטובת הנתבעים 1-2 [להלן: "קרקו"]. המקרקעין הינם מחסן ששטחו כ- 30 מ"ר .

2.התובע 1 [להלן: "רמו"] וקרקו היו שותפים בחברות שהפעילו בעיקר שירותי קייטרינג וניהול אירועים: [א] חב' י.ק.ר שירותי מזון בע"מ [ להלן :" חב' י.ק.ר" ]; [ב] חב' גוון רמו אחזקות בע"מ [ להלן :" חב' גוון" ] ; [ג] חב' פריק אירועים בע"מ [להלן:"חב' פריק"];[ד] חב' תאי פן (2002) בע"מ [להלן:"חב' תאי פן "] .

3.החברות נקלעו לקשיים פיננסיים וניהוליים, ועקב חילוקי דעות בין השותפים נחתם ב- 18.11.03 הסכם לפירוק שותפות ב- 4 החברות [ נספח 1 לכתב התביעה, להלן : " הסכם הפירוק" ].

ב-17.2.04 נרשם, עפ"י הסכם הפירוק, משכון על המקרקעין, שהיו בבעלות בנו של רמו - הנתבע 3 [להלן:"רן"], וניתן ייפוי כח בלתי חוזר למכירת המקרקעין .

מנוסח סעיף 5.2 להסכם הפירוק נלמד לכאורה שייפוי הכח והמשכון ניתנו להבטחת ההתחייבות שפורטה בסעיף 3.4 להסכם [ סעיף 3.4 להסכם הפירוק מפנה לסעיף 1.2.6.5 להסכם].

מקריאת סעיף 5.4 להסכם, בו נאמר: " וביצוע ששת התשלומים הראשונים על האמורים בסעיף 3.4 לעיל, דהיינו ביום 31.12.04 ... וביצוע ששת התשלומים הראשונים על האמורים בסעיף 3.4 לעיל" - ניתן להסיק שהכוונה בסעיף 5.2 להסכם היתה לסעיף 3.5 להסכם ולא לסעיף 3.4, דהיינו שבהוראת סעיף 5.2 להסכם נקבע שייפוי הכח והמשכון ניתנו להבטחת ההתחייבות בסעיף 3.5 להסכם.

יחד עם זאת, אין לסוגיה זו משמעות רבה לאור העובדה שגם ההתחייבות בסעיף 3.4 בהסכם הפירוק, וגם ההתחייבות בסעיף 3.5 להסכם הפירוק – לא קוימו .

זאת ועוד, מקריאת סיפת סעיף 5.5 להסכם הפירוק עולה, שהמשכון ניתן גם כבטוחה לקיום ההתחייבויות שבסעיפים 3.1 עד 3.7 להסכם, ולא רק כבטוחה לקיום ההתחייבויות שבסעיף 3.4 להסכם או שבסעיף 3.5 להסכם.

4.ההתחייבות הכספית לשלם את החוב בהתאם לסעיפים 3.1 -3.7 להסכם הפירוק היתה - התחייבות של רמו. בסעיף 3 להסכם נאמר : " רמו מתחייב בזאת כי ..." ולאחר מכן הובא פירוט ההתחייבויות בסעיפים 3.1 -3.7 להסכם.

בנוסף להתחייבות רמו לקיום סעיפים 3.1-3.7 להסכם הפירוק, ניתנה גם התחייבות חב' י.ק.ר להתחייבויות שפורטו בסעיפים 3.4 [ ראו סעיף 1.2.6.5 להסכם], 3.5 [בסעיף 3.5 נאמר במפורשות: "תשלם י.ק.ר"..], 3.7 [בסעיף 3.7 נאמר במפורשות " י.ק.ר תשכור רכב... "]. חב' י.ק.ר בעמ' 5 להסכם צירפה הסכמה להתחייבויות האמורות .

נכס המשכון לא היה נכס של חב' י.ק.ר. אלא נכס של רן - בנו של רמו.

בסעיף 5.3 להסכם הפירוק נאמר: " היה וקרקו יממש את הנכסים עפ"י ייפוי הכח עקב הפרות רמו וי.ק.ר ...", ובסעיף 5.5 להסכם הפירוק נאמר: " עם ביצוע כל התחייבויות רמו, וי.ק.ר כאמור בסעיפים 3.1 עד 3.6 ... יימחקו השעבודים שירשמו ברשם המשכונות ... ".

5.לעניין ההתחייבות של חב' י.ק.ר. – אין תחולה לסעיף 6.7 להסכם הדן בהתחייבות רמו.

לעניין ההתחייבות של רמו נקבע בסעיף 6.7 להסכם הפירוק, שהמשכון יפקע רק אם 4 החברות של הקבוצה יכנסו להליכים של חדלות פירעון, ולא רק אם חב' י.ק.ר תיכנס להליך של חדלות פירעון.

6.ב-28.8.06 נמכרו המקרקעין ע"י רן לתובעת 2 [להלן: "כרמלה"] תמורת 15,000 דולר [ ראו נספח 15 לכתב התביעה – להלן : " הסכם המכר" ].

במבוא להסכם המכר הוצהר שעל המקרקעין רשום משכון לטובת קרקו, והוסכם שמלוא סכום התמורה בסך 15,000 דולר יופקד בנאמנות עד להסרת המשכון ולרישום הזכויות ע"ש כרמלה.

7.ב-20.9.07 הגיש רן תביעה כנגד קרקו, ובה עתר להצהיר על בטלות המשכון וייפוי הכח הבלתי חוזר[ ת.א. 2427/07 ] .

ב-6.12.07 ניתן צו כינוס במסגרת הליכי פשיטת רגל כנגד רן [ תיק פש"ר 2089/07], ומונה מנהל מיוחד לנכסי רן.

המנהל המיוחד לנכסי רן הגיע להסכם עם קרקו, שבכפוף לתשלום בסך 120,000 ₪ ששילם קרקו לקופת פשיטת הרגל - יבוטלו ההליכים שנקט רן לביטול המשכון. ההסכם אושר ע"י בימ"ש של פשיטת רגל ב-25.4.10, ובקשה לעיון חוזר נדחתה ב- 14.7.10.