החלטה

1.עניינה של החלטה זו בערר של נאשם על החלטת בית משפט השלום בירושלים מ-13.3.13 כי ישהה במעצר עד דיון בעקבות תסקיר מעצר שהוזמן, אשר מועדו נקבע ל-24.3.13.

2.בכתב האישום שביסוד ההחלטה והערר מואשם העורר בהיזק בזדון לכלי רכב ממניע גזעני וכן בהכשלת שוטר ובהחזקת אגרופן וסכין שלא כדין.

3.לטענת העורר יש לשחררו כבר עתה למעצר בית מלא והוא אף מציע הצעות קונקרטיות למעצר בית כזה. לטענתו יש להגיע לתוצאה כנ"ל כבר עכשיו בשל טעמים הקשורים לראיות לכאורה וגם משום שהעבירה המרכזית היא השחתת רכוש ומפני שקיימים נתונים אישיים מיוחדים שלו, המביאים לכך ששהייה במעצר היא בעייתית במיוחד עבורו.

4.המשיבה טוענת כי אין לאפשר שחרור לפני שיתקבל תסקיר מעצר שימליץ על חלופה טובה וראויה.

5.לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי בשלב שבו אנו מצויים ניתן לשחרר את העורר למעצר בית מלא בביתם של עורך הדין פילץ ושל רעייתו וכי לאחר קבלת תסקיר המעצר שהוזמן יוכל בית משפט השלום לשקול כל שיהיה נחוץ להמשך הדרך.

6.לתוצאה דלעיל אני מגיע על יסוד צירופם של השיקולים הבאים:

א.חומר הראיות שעמד לפני בית המשפט קמא נותח על ידיו בצורה ראויה ואין כל הצדקה שההשקפה עליו לצורך החלטה זו תהיה שונה. בהקשר זה הכוונה לכך שאכן הראיות הקיימות הן נסיבתיות, אך הן יוצרות תשתית ראייתית העשויה לבסס מעצר עד תום ההליכים. עם זאת, בית המשפט קמא היה ער לכך שהחלטתו ניתנה לפני שנתקבלו תוצאותיהן של בדיקות פורנזיות שונות וציין כי "כאשר תוצאות הבדיקות יגיעו, ניתן יהיה לשקול את השלכתן על התשתית הראייתית הלכאורית הקיימת בתיק, אם וככל שתהיה כזו" (סעיף 4 להחלטה). בדיון בערר ביקשתי להתעדכן בקשר לכך, מכח סעיף 53(ב) לחוק המעצרים. במענה לשאלתי נמסר כי עדיין אין תוצאות סופיות, אך "כנראה התוצאות שלהן לא תוספנה ולא תגרענה לעומת [ה]מצב הקיים" (פרוטוקול, ע' 1, ש' 13). אני סבור שלנוכח אמירה זו והתמונה בכללותה, מצבו של העורר במה שקשור לראיות לכאורה אינו כזה המצדיק שחרור מיידי שלו בשל חולשת הראיות, אך מצבו טוב במידת מה מזה שהיה בבית המשפט קמא (שכן כפי שהדברים נראו בבית משפט השלום ניתן היה לחשוב שקיים סיכוי גדול יותר שהראיות הפורנזיות תחזקנה את הראיות לכאורה).

ב.במקרה דנן הוצעה חלופה הנראית טובה, אפשר ואף רצוי לעשות בה שימוש כבר עתה, וזאת במיוחד כשבשלב זה מדובר בשימוש בה לתקופת ביניים. החלופה שעל הפרק היא מעצר בית מלא בביתם של עורך דין ושל רעייתו. עצם העובדה שאחד המפקחים הוא איש שהחוק הוא לחם חוקו יש בה לתרום לאיכות החלופה. כך במיוחד כשהמפקח המוצע הדגיש כי מסר לעורר שידווח מיידית למשטרה על כל הפרה. בנוסף לכך, המפקחים הספציפיים שבהם מדובר (עורך הדין ורעייתו) נכחו בדיון והותירו רושם שהם עשויים להיות מפקחים ראויים, עד כי אפילו ב"כ המשיבה ציינה זאת (ראו פרוטוקול, ע' 5, ש' 11-10). בהמשך לכך שהגורם האנושי שבחלופה נמצא ראוי ושמדובר במעצר בית מלא, ניתן לסמוך על החלופה המוצעת גם אם לא היה רצוי שהעורר יסתובב חופשי באותו אזור.

ג.לעורר בעיות מיוחדות וספציפיות (כעולה מגזר הדין בת"פ 32776-11-11, שצורף לערר), אשר בעטיין שהייה במעצר עלולה להיות קשה ומסוכנת עבורו יותר מאשר במקרה רגיל. עניין זה כשלעצמו יש בו לתרום לכיוון של העדפת שחרור על פני מעצר (וראו והשוו ב"ש 71/78 מדינת ישראל נ' אבוקסיס, פ"ד לב(2) 240).

7.השורה התחתונה היא אפוא שהערר מתקבל במובן זה שהעורר רשאי להשתחרר כבר עתה למעצר בית מלא כנ"ל, וכי לאחר קבלת תסקיר המעצר יוכל בית משפט השלום לשקול כל שיהיה נחוץ, תוך שמובן גם כי תוצאות סופיות של הבדיקות הפורנזיות עשויות אף הן להשליך על המשך הדרך.

להבטחת קיום קפדני של תנאי השחרור יפקיד העורר סך 2,000 ש"ח ויחתום על התחייבות עצמית ע"ס 10,000 ש"ח וכמו כן יחתום כל אחד מבני הזוג פילץ על כתב ערבות בסכום של 10,000 ש"ח.

ניתנה היום, ח' בניסן תשע"ג, 19 במרץ 2013, במעמד הנוכחים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: