גזר דין

מעשה בנאשם שבפניי, אשר בעודו מנהל משפט על עבירה של נהיגה בזמן הפסילה, נתפס שוב נוהג בזמן הפסילה. הנאשם נעצר עד תום ההליכים.

ואלה פרטי המעשים שבגינם הורשע הנאשם על פי הודאתו:

ביום 22.5.2012, ובעקבות הרשעתו בעבירות של נהיגה במהירות מופרזת (165 קמ"ש במקום 90 קמ"ש) ועקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה (בשני אירועים שונים), נגזרו על הנאשם, בין היתר, 10 חודשי פסילה בפועל (החל מיום 21.5.2012) ו- 3 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים שלא יעבור, בין השאר, עבירה של נהיגה בזמן הפסילה (תתע"א 6084-05-12).

ביום 26.8.2012, כשלושה חודשים אחרי מתן גזר הדין, נתפס הנאשם נוהג ברכב בזמן הפסילה. הנאשם נעצר למשך יום אחד ושוחרר למחרת (פ"ל 5023/12). במסגרת פרשה זו, הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה בזמן הפסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה ובעבירות נוספות, והצדדים סיכמו כי העונש שיוטל על הנאשם יכלול מאסר בפועל שירוצה על דרך של עבודות שירות, לתקופה שבין שלושה עד שישה חודשים, כולל הפעלת המאסר המותנה שהוטל על הנאשם במסגרת התיק הקודם הנ"ל).

אך ביום 20.1.2013, בעודו ממתין לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות, נתפס הנאשם נוהג שוב ברכב בזמן הפסילה, והפעם הוא לא הסתפק בעבירה זו, וכאשר נדרש על ידי שוטרים שחשדו בו לעצור, הוא החל בנסיעה פרועה תוך ניסיון לחמוק מהשוטרים שרדפו אחריו על מנת להדביקו, אך לשווא. הנאשם נעצר בשלב מאוחר באותו יום והועמד לדין. בגין פרשה זו, הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של נהיגה בזמן הפסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה, נהיגה בקלות ראש וברשלנות בניגוד לסעיף 62(2) לפקודה, ובעבירות נלוות.

כעת, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים לעניין העונש והונחו לפניי תסקיר מבחן אודות הנאשם וחוות דעת הממונה על עבודות שירות, הגעתי לכלל מסקנה כי העונש הראוי לנאשם הנו מאסר מאחורי סורג ובריח, כך שלא אוכל לקבל את עמדת ההגנה שביקשה לשחרר את הנאשם ולהסתפק בעניינו במאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. אנמק בקצרה.

1.העבירות שבהן הורשע הנאשם הן עבירות חמורות ומסכנות חיים. מעבר לסיכון שלום המשתמשים התמימים בדרך, יש בהתנהגותו של הנאשם משום פגיעה חמורה בשלטון החוק ובערך של כיבוד החוק. אכן, הנאשם זלזל פעם אחר פעם בצווים של בית המשפט והוכיח כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו וכי לא ניתן להרחיקו מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב (רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן (2007)).

2.העלאת רף הסיכון בכבישים על ידי נהגים כדוגמת הנאשם, על רקע המצב הנורא הקיים ממילא בכבישי הארץ, מחייבת הטלת מאסר בפועל בגין העבירה של נהיגה בזמן הפסילה, לא כל שכן נוכח נפיצותה של תופעה זו והקושי הרב הכרוך בגילוי העבירה ואכיפת החוק בהקשר זה.

3.אמנם מתחם העונש ההולם לעבירה ראשונה של נהיגה בזמן הפסילה נע בין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, ואכן כך סיכמו הצדדים ביניהם במסגרת הפרשה הראשונה שבה הסתבך הנאשם, ואולם כאשר עבר הנאשם עבירה נוספת של נהיגה בזמן הפסילה במהלך ניהול משפטו הראשון, ברור כי העונש הראוי לו במקרה כזה הנו מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, לתקופה של עד שנה. הדברים אמורים במיוחד כאשר נלוו לעבירה העיקרית עבירות נוספות, כמו העבירה של נהיגה בקלות ראש וברשלנות בנסיבות המתוארות לעיל.

4.תסקיר המבחן מאשש את אשר הוכיח הנאשם במעשיו, כי מדובר באדם פורק עול הפועל מתוך אימפולסיביות וחוסר יכולת לדחות סיפוקים. מכאן, ובהעדר טיפול קונקרטי המוצע לנאשם, נראה כי שיקומו של הנאשם יהיה במאסרו.

5.עסקינן בריבוי עבירות המחייב טיפול עונשי מיוחד, אך יודגש בהקשר זה כי יש מקום להבדיל בין מקרה זה של "הצטברות עבירות" לבין הצורה החמורה יותר של ריבוי עבירות המתאפיינת ב- "מועדות" של ממש (וראו בהקשר זה: ש"ז פלר יסודות בדיני עונשין כרך ג 308, 319 (1992)). כאמור, הנאשם עבר, במועדים שונים, שתי עבירות של נהיגה בזמן הפסילה, אך שתיהן נעברו בטרם חריצת הדין על אף לא אחת מהן. מכאן, שאף כי מתחייבת התייחסות מחמירה לעבירות שעבר הנאשם, יש לזכור כי אין מדובר בעבריין "מועד" (במובן הקלאסי של המונח) אשר חזר לסורו לאחר קבלת טיפול עונשי בשל עבירה קודמת שהוא עבר.

לאור כל האמור, ומבלי להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר בפועל לתקופה 7 חודשים.

2.אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי של 3 חודשים אשר הוטל על הנאשם בבית משפט זה ביום 22.5.2012 בתיק תתע"א 6084-05-12, לריצוי באופן מצטבר.

3.הנאשם ירצה בסך הכל מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים, מיום מעצרו 20.1.2013.

4.אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 שנים. חישוב הפסילה מיום שחרורו של הנאשם מהמאסר. הנאשם יגיש בקשה לחישוב תקופת הפסילה לאחר שחרורו בפועל.

5.אני מורה על הפעלת פסילה על תנאי של 3 חודשים אשר הוטלה על הנאשם בבית משפט זה ביום 22.5.2012 בתיק תתע"א 6084-05-12, לריצוי באופן חופף.

6.10 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירה של נהיגה בזמן הפסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, ויורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה.

7.12 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של שלוש שנים עבירה של נהיגה בזמן הפסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, ויורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה.