החלטה

1.עניינה של החלטה זו בבקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים בת.פ. 30891-03-13.

2.בכתב האישום שבתיק הפלילי הנ"ל מואשם המשיב בעבירות קשירת קשר, חבלה בכוונה מחמירה והצתה. זאת בתכנון פיגוע נגד יהודים המתגוררים באבו טור ובביצוע תצפית בשעה שאדם אחר הניח מטען חבלה ליד דלת ביתם. מטען זה התפוצץ וגרם נזק לדלת הבית, לחלונותיו ולטיח הצבע של המשקוף.

3.המשיב דנן שוחרר כבר בשלב "הצהרת תובע" (ב-14.3.13) וזאת ללא מגבלות תנועה כלשהן (מ"י 5923-03-13). החלטה זו נגזרה מן הקביעה של בית משפט השלום כי "אין בחומר החקירה אשר הוצג בפניי כדי להצביע על מעשה עבירה שבוצע לכאורה על ידי המשיב", תוך שניתן משקל מיוחד לכך "שחרף בקשותיו של המשיב, לא עומת עם מפליליו".

4.המבקשת עררה על החלטת השחרור (עמ"י 29746-03-13). הערר נדון למחרת החלטת השחרור ולאחר שהמשיב כבר שוחרר. בערר התברר שהיה בידי המבקשת כבר בשלב הצהרת התובע חומר ראיות (פלט תקשורת) שלא הוצג לפני בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי ציין כי לפלט זה "יש משמעות ראייתית", אך משלא הוצג לפני בית משפט השלום, לא היה מקום להתחשב בו לצורך הערר. הערר האמור נדחה, תוך שבית המשפט המחוזי אמר את הדברים הבאים:

"אכן, אין לומר כי גם חומר החקירה, כפי שהוצג לפני בית משפט קמא, אינו קושר את המשיב לחשדות המיוחסים לו. עם זאת, בהביאי בחשבון את העימות שלא נעשה, את מצבו הבריאותי של המשיב ואת העובדה שכבר שוחרר, וכאשר כאמור איני סבורה כי נכון יהיה שאתייחס לראיות שהיו בידי המשטרה ולא הוצגו לפני בית משפט קמא, מסקנתי היא כי דין הערר להידחות".

5.לאחר דחיית הערר הוגש כתב האישום ולצידו הבקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים. הדיון בבקשה התעכב בשל עניינים שהיו קשורים בייצוג המשיב ובצילום חומר הראיות, אשר התארכו גם בשל חופשת הפסח. בסופו של דבר התקיים דיון לגופו של עניין ב-7.4.13 תוך שממשיכים לחול תנאי השחרור הנ"ל. המשיב התייצב לכל הדיונים שנקבעו ולא נטען כלפיו כי ביצע דבר מה פסול בעת שהוא משוחרר.

6.המבקשת טענה כי לנוכח הראיות לכאורה והמסוכנות הקיימת מן המשיב יש לעוצרו עד תום ההליכים ואין לאפשר שחרורו בתנאים כלשהם.

7.הסניגור טען כי אין ראיות לכאורה, או כי הראיות הן חלשות ביותר, וכי במצב זה יחד עם העובדה שהמשיב כבר שוחרר כנ"ל, לא רק שאין הצדקה להחזרתו למעצר ולמעצרו עד תום ההליכים, אלא שיש להשאיר על כנם את תנאי השחרור הנוכחיים. הוא ציין גם שהוא פועל להשגת ראיות מטעמו, שיהיה בהן לחזק עוד יותר את המסקנה כי זו התוצאה ההולמת ביחס לבקשה דנן.

8.לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי בשלב הנוכחי ניתן לאפשר למשיב להיות משוחרר בתנאים שעיקרם מעצר בית מלא בבית הוריו, תוך שבמקביל לכך יוזמן תסקיר מעצר אשר בעקבותיו יוכל כל צד לעתור כפי שימצא לנכון (בכיוון של מעצר או של הקלה בתנאים). כמו כן, אם המשיב יאסוף ראיות מטעמו, הוא יוכל לעתור לקיום דיון בעקבותיהן.

9.לתוצאה דלעיל אני מגיע על יסוד צירופם של השיקולים הבאים:

א.מחומר הראיות עולה כי יש ראיות לכאורה במידה מספקת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. המדובר בהפללה הזוכה לסיוע ממחקרי התקשורת, שתומכים בקשר של המשיב עם המפליל, בניגוד לגרסת המשיב, המכחיש לחלוטין היכרות שלו עם המפליל. גם שתיקתו החלקית של המשיב פועלת לחובתו לעניין הראיות לכאורה. הראיות לכאורה מספיקות למעצר במיוחד כשלנוכח העבירות שבהן מואשם המשיב עתה יחד עם עברו הפלילי נראה כי נשקפת ממנו מסוכנות משמעותית.

ב.הקשיים שציין הסניגור ביחס לחומר הראיות הם בעיקרם כאלה שמקום בירורם הוא במסגרת התיק העיקרי. עם זאת, יש קשיים שעשויה להיות להם משמעות מסוימת גם לצורך הבקשה דנן. המדובר בעיקר בכך שלא נערך עימות בין המשיב לבין המפליל למרות בקשת המשיב ובכך שבחומר הראיות ניתן למצוא גם חזרה מסוימת של המפליל מהפללת המשיב.

ג.במצב "רגיל" היה מקום שלמרות הקשיים שנזכרו ייעצר המשיב עד תום ההליכים. זאת לנוכח "מקבילית הכוחות" בעניין הראיות והמסוכנות העולה מן המצוין לעיל. למרות זאת התוצאה במקרה דנן שונה. כך בעיקר בשל העובדה שהמשיב משוחרר ממעצר וההלכה כי "לא בנקל יורה בית המשפט על מעצרו של נאשם שכבר שוחרר ממעצר" (בש"פ 2327/08 ליפשיץ נ' מדינת ישראל, החלטה מ-23.3.08; וראו למשל גם 8015/09 קוניוף נ' מדינת ישראל, החלטה מ-20.10.09). זאת במיוחד כשהמשיב שוחרר לפני כחודש והתקיים לגביו מה שצוין לעיל בסעיף 5. שיקול נוסף הוא מצבו הבריאותי של המשיב (שנזכר גם לעיל, בסעיף 4). המדובר בבעיות קרדיולוגיות שבעטיין גם נזקק המשיב לתרופות. במצב עניינים זה שהייה במעצר עלולה להיות קשה ומסוכנת עבור המשיב יותר מאשר במקרה רגיל. עניין זה כשלעצמו יש בו לתרום לכיוון של העדפת שחרור על פני מעצר (וראו והשוו ב"ש 71/78 מדינת ישראל נ' אבוקסיס, פ"ד לב(2) 240).

10.בהמשך לכל שנאמר אני סבור שהאיזון הנאות בשלב הנוכחי הוא כפי שנקבע לעיל בסעיף 8, תוך שנפתח פתח לבחון עניינים נוספים, אם תימצא הצדקה לכך.

11.השורה התחתונה של החלטה זו היא כמצוין לעיל בסעיף 8, כשלצידה התוספות הבאות:

א.הערובות הכספיות שהומצאו עד כה תשמשנה גם לצורך תנאי השחרור העדכניים, אך תידרש מן המשיב הפקדה נוספת של 3,000 ש"ח (מעבר לסך 2,000 ש"ח שכבר הופקדו). לעניין הפקדת סכום זה נקבע כי המשיב רשאי להפקידו עד 21.4.13, וכי הימנעות מהפקדה עד אז תיחשב כהפרת התנאים.

ב.תסקיר המעצר יוגש עד 12.5.13.

12.המזכירות תשלח ההחלטה אל שירות המבחן למבוגרים.

ניתנה היום, א' באייר תשע"ג, 11 באפריל 2013, במעמד הנוכחים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: