החלטה

1.עניינה של החלטה זו בערר על החלטת בית משפט השלום לשחרר את המשיב בתנאים גם ללא קבלת תסקיר מעצר.

2.המשיב מואשם בנסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ובהתפרעות בהר הבית, באירוע שבמהלכו נפגעו שוטרים.

3.בית המשפט קמא ציין כי הוא מגיע לתוצאה הנ"ל למרות המסוכנות הגבוהה הקיימת, וזאת בשל "כרסום בעוצמת הראיות".

4.העוררת מוכנה כי יוגש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, וטוענת כי לא היה מקום לשחררו בתנאים בטרם קבלת תסקיר כזה.

5.לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי הדין עם העוררת.

6.אני סבור שב"מקבילית הכוחות" של חומר הראיות ועילת המעצר, די בחומר הראיות הקיים כדי להצדיק שלא יישקל שחרור בטרם קבלת תסקיר מעצר.

7.לעניין זיהויו של המשיב ציין בית המשפט קמא כי מן הצילומים "ניתן להתרשם כי מדובר בפנים הדומות לפניו של המשיב שבפניי לרבות צבע שערו האדמוני". בהמשך לכך ובכלל, הרי שגם אם קיימת בעייה כלשהי בעניין המכנסיים והשרוכים (וספק אם יש כזו), הרי שעניין הזיהוי כשלעצמו אינו צריך להוביל או לתרום לשחרור מיידי (וראו למשל בש"פ 8574/12 שם זיהוי בעייתי בהרבה לא מנע אפילו מעצר עד תום ההליכים).

8.מה שקשור בטלפון הסלולרי של המשיב לא רק שאינו מחליש את עוצמת הראיות אלא שהוא אפילו מחזקן. די בכך שהמשיב אישר שטלפון זה היה עמו במועד הרלבנטי יחד עם מה שנמצא באיכון, כדי שלפחות לצורך בקשת המעצר, נקודת המוצא תהיה שהמשיב היה בזירת האירוע במועד הרלבנטי ולא במקום אחר. בהמשך לכך ובכלל, נראה גם כי לא היה צורך במהלכים נוספים בהקשר זה, ומכל מקום אין בכך שלא ננקטו כאלה כדי להצדיק גישה שונה לגבי מה שעל הפרק עתה.

9.לנוכח כל שנאמר ובכלל, גם בהינתן השחרור הזמני (שנבע מעיכוב ביצוע שאינו מספיק ומן המשקל שניתן בשלב הראשון להחלטת בית המשפט קמא), אין מקום להגיע לתוצאה שונה בשלב הנוכחי.

10.השורה התחתונה היא שבשלב זה יוזמן תסקיר מעצר בעניינו של המשיב ובעקבותיו יתקיים דיון משלים בבית משפט השלום.

11.המשיב ייעצר עד החלטה אחרת.

12.המזכירות תשלח ההחלטה אל שירות המבחן, וב"כ המשיב יעקוב אחר ההתפתחויות בקשר לתסקיר.

ניתנה היום, י"ג בניסן תשע"ג, 24 במרץ 2013, במעמד הנוכחים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: