ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
31665-08-11
13/11/2014
|
בפני השופטת:
אורלי מור-אל
|
| - נגד - |
התובעים:
1. c.h.
2. המוסד לביטוח לאומי
|
הנתבעות:
1. דקל עובדים זרים בע"מ
2. מנורה מבטחים פיננסים בע"מ
3. רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ
4. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
5. אפלבוים גנדי ז"ל
|
| החלטה |
לפני בקשה שהוגדרה כ"בקשה בהולה לגביית עדות מוקדמת".
המדובר בתביעת נזקי גוף של התובע-1, שהינו עובד זר מסין בעקבות תאונת עבודה שלטענתו ארעה לו במהלך עבודתו. התביעה הוגשה באוגוסט 2011 ומני אז התנהלה בעצלתיים, כאשר ברבות הימים הצטרף המוסד לביטוח לאומי, כתובע נוסף בתביעת שיבוב נגד הנתבעים או מי מהם.
נכון לעת הזו, קיימות חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים וכן חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט בתחום אף אוזן גרון והתיק נקבע להגשת תחשיבי נזק מטעם הצדדים. אציין, כי בקשה לשמיעת עדות מוקדמת שהוגשה במהלך פגרת בתי המשפט, נדחתה על ידי כב' סגן הנשיא השופט בני שגיא ולאחר מכן אף שהייתה תלויה ועומדת בקשה לשמיעת עדות המוקדמת לאחר הפגרה, הגיעו הצדדים להסכמות דיוניות על הגשת תחשיבי נזק ואף התבקשה דחיית מועד דיון קדם משפט בתיק, ומכאן ניתן היה להבין, כי התובע זנח את בקשתו.
בקשת הנוכחית הבהולה של התובע, באה בעקבות מעצרו על ידי רשויות ההגירה וצו הרחקה שהוצא נגדו ביום 10/11/14. לבקשה אמנם לא צורף תצהיר, אך לתשובת התובע לתגובת המשיבים צורף צו ההרחקה, שמהווה ראיה ממשית, אובייקטיבית ומהימנה, כי אכן זה המצב והתובע עצור ועומד להיות מורחק מן הארץ בתוך פרק זמן קצר.
המשיבים מתנגדים לבקשה, בטענה כי אין מניעה שהתובע יורחק מן הארץ ויובא למתן עדות בשלב מאוחר יותר, כן מציינים המשיבים כי התובע הגיש תחשיב נזק מטעמו על סכום ניכר מה שמלמד על מורכבות התביעה ועל הצורך להיערך לחקירתו כדבעי ושמיעת עדותו במהירות ובבהילות תפגע בהגנתן. עוד עומדים הנתבעים על כך, שהתובע שוהה בלא היתר בארץ במשך תקופה ארוכה ובכל זאת במהלך כל הזמן שחלף לא טרח להגיש את תצהיריו וראיותיו על מנת לקדם את התביעה.
המסגרת הנורמטיבית, דיון והכרעה
תקנה 171 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מסמיכה את בית המשפט להורות על חקירה מוקדמת של עד, אם הוא עומד לצאת מישראל או מכל טעם מספיק אחר. הלכה פסוקה היא, כי לבית המשפט שיקול דעת נרחב להתיר גביית עדות מוקדמת, בכל עת, לאחר הגשת התובענה.
כאשר המדובר בעובדים זרים העומדים לצאת את הארץ ומבקשים למצות את זכויותיהם, פסקו הערכאות השיפוטיות לא פעם, כי ראוי לאפשר שמיעת עדותם בגדר עדות מוקדמת במיוחד כאשר מדובר במי שנמצא במעצר ותלוי ועומד נגדו צו הרחקה. מטבע הדברים נדונו מירב המקרים בבתי הדין לעבודה והדברים האמורים שם יפים גם לענייננו. ככלל, גישת בתי המשפט מקלה עם עובדים זרים מסוגו של המבקש על מנת למנוע, ככל האפשר מלהביא למצב של הכבדה על בירור תביעות מסוג זה, בוודאי כאשר העובד הזר עומד בפני הליכי גירוש / הרחקה (ראה לדוגמא: בש"א 1922/07 לנוזה יבי מרטין נ' עזבון המנוחה ברגר שושנה ז"ל (5/6/2007), ע"ע 257/03 אמונצ'יטו אנטרדה נ' עדה שנון (26/8/03) וראו גם האסמכתאות אליהן מפנה המבקש בבקשתו ובתשובתו).
לאחר עיון בבקשה, בתגובות המשיבים ובתשובת התובע, אני מוצאת להעתר לבקשה –