ת"א 506-06 גלטשטיין גרי לייזר ואח' נ' פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטו

בבקשה מס' 95

1.בפניי בקשה לעיכוב ביצוע בסך של 1,945,000 ₪ (הסכום כולל שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ במעוגל) מתוך סכום של 2,184,794 ₪ שנפסק לזכות המשיבים בפסק דין מיום 16.03.15. המבקשת מבקשת לשלם בשלב זה סכום של 240,000 ₪ (במעוגל) או לחילופין, להתנות את תשלום הסכום שעיכובו מבוקש בהמצאת ערבות בנקאית על ידי המשיבים.

2.ב"כ המבקשת טען בבקשה כי מתקיימים התנאים לעיכוב ביצוע פסק הדין, כאשר אין מדובר ב"נפגע חי" אלא בתביעת עזבון, כאשר היורשת היחידה של המנוח, המשיבה מס' 3, הינה בתו, המתגוררת בהולנד עם בן זוגה, וכאשר בפסק הדין לא נפסק לה כל פיצוי כתובעת עצמאית.

3.ב"כ המבקשת טען כי המבקשת אינה מערערת על הסכום שנפסק לטובת המשיבה מס' 2 (אחותו של המנוח), בסך של 80,000 ₪, וסכום זה כלול בסכום של 240,000 ₪ אותו תשלם הנתבעת במועד שנקבע בפסק הדין, כך שכל הסכום אותו מבקשת הנתבעת לעכב נוגע לתביעת הבת היורשת. לטענתו, בנסיבות אלה איש לא ייפגע מעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור שתגיש הנתבעת לבית המשפט העליון.

4.ב"כ המבקשת טען כי הסכום שהיא מבקשת לעכב הינו הפיצוי העודף שנפסק למשיבים, ב-4 ראשי נזק (הפסד שכר בעבר, הפסד קצבת הזקנה, עזרת הזולת בתקופת האשפוז וטיפולים רפואיים). לטענתו, הסכום שנפסק אינו עולה בקנה אחד עם התשתית העובדתית שעמדה בפני בית המשפט ו/או אינו מגובה באסמכתאות למרות שמדובר ב"נזק מיוחד", ממועד התאונה ועד לפטירת המנוח.

5.ב"כ המבקשת טען כי סיכוייה של המבקשת לזכות בערעור גבוהים – בראש הנזק של הפסדי שכר לעבר לא כלל בית המשפט פיצוי מלא גם בגין התקופה בת 11 החודשים במהלכה שולם למנוח שכר על חשבון ימי מחלה, בראש הנזק של עזרת הזולת בתקופת האשפוז לא היה מקום לפסוק סכום של 10,000 ₪ לחודש כאשר כל צרכיו של המנוח מולאו על ידי הצוות הרפואי במוסד, בנושא הטיפולים הרפואיים לא היה מקום לפסוק סכום גבוה של 500,000 ₪ כאשר מדובר בתקופה של 5 שנים ו-3 חודשים עד לפטירת המנוח, בנוגע להפסד קצת הזקנה הושמטה הורדה של 70% מהסכום מכיוון שמדובר בתביעת עזבון ולא נוכו הסכומים שהיה המנוח משלם לביטוח הלאומי אלמלא התאונה כדי לזכות בקצבת זקנה.

6.באשר למאזן הנוחות טען ב"כ המבקשת כי מצד אחד עומדת חברת ביטוח שאין חשש שלא תוכל לפרוע את פסק הדין אם ערעורה ידחה, ומצד שני עומד עזבון המנוח, המיוצג על ידי המשיבה מס' 3, בתו של המנוח, שכלל אינה מתגוררת בישראל ואין כל פרטים ביחס למצבה הכלכלי, ואשר לה עצמה לא נגרם כל נזק ולא נפסק לה כל פיצוי כתובעת עצמאית במסגרת פסק הדין. לפיכך, לטענתו, מאזן הנוחות נוטה משמעותית לטובת המבקשת ואם יתקבל ערעורה של המבקשת יהיה זה בלתי אפשרי או קשה ביותר לקבל בחזרה את התשלום על פי פסק הדין.

7.ב"כ המבקשת הדגיש כי מדובר בתביעת עזבון של נפגע תאונת דרכים שנפטר כ-7 שנים לאחר התאונה, כאשר במהלך התקופה מהתאונה ועד מותו שולמו לו תשלומים תכופים בסכום העולה על 2 מיליון ₪.

8.ב"כ המבקשת הוסיף כי לבקשה לא הוגש תצהיר מכיוון שהעובדות הנטענות עולות מחומר הראיות שעמד בפני בית המשפט בתיק העיקרי.

9.ב"כ המשיבים בתגובתו טען כי יש לדחות את בקשת העיכוב. לטענתו, הכלל הוא שיש לבצע פסק דין עם נתינתו ובמיוחד כאשר מדובר בחיוב כספי. באשר לסיכויי הערעור טען ב"כ המשיבים כי בראש הנזק של עזרת הזולת לעבר הוגשו קבלות חלקיות בסכום כולל של 325,635 ₪ ולכן לא ברור מדוע ב"כ המבקשת טען כי המשיבים זכאים לפיצוי בסכום של 120,000 ₪ בלבד.