תא"מ 709674-07 מועצה מקומית מבשרת ציון נ' קירמה

השאלה העומדת להכרעתי היא האם יש לראות במשיבה כ"בעלת הזיקה הקרובה ביותר" לנכס המצוי ברח' הפלמ"ח 16 במבשרת ציון, כהגדרת מונח זה בפקודת העיריות [נוסח חדש], וזאת שעה שרק בן זוגה של המשיבה, שאין חולק כי החזיק בנכס, הוא הבעלים הרשום שלו.

רקע עובדתי והליכים קודמים בתיק:

התובעת, המועצה המקומית מבשרת ציון, הגישה ביום 5.6.07 תביעה בסדר דין מקוצר כנגד שני בני הזוג שלמה ומירה קירמה. בכתב התביעה נטען כי הנתבעים הם הבעלים או המחזיקים של הנכס, והם חבים למועצה חוב כספי בגין חשבונות מים ארנונה וביוב בסך של 64,620 ₪.

הנתבעים לא התגוננו כנגד תובענה זו וביום 16.4.08 ניתן כנגדם פסק דין בהעדר הגנה. כנגד הנתבע ניתן צו כינוס במסגרת הליכי פשיטת רגל עוד ביום 24.2.08 ועל כן לפסק הדין שניתן לא הייתה משמעות אופרטיבית בכל הנוגע אליו. לעומת זאת, המועצה החלה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבעת ובחודש יוני 2010 הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין.

ביום 2.1.14 ביטלה הרשמת הבכירה מאיה אב גנים ויינשטיין את פסק הדין, ונתנה לנתבעת רשות להתגונן, והתובענה הועברה לטיפולי. התביעה כנגד הנתבע 1 נמחקה בשל צו הכינוס שהיה תלוי ועומד במועדים הרלבנטיים.

כפי שהתברר במסגרת הליכים אלו, שלמה קירמה רכש את הנכס בשנת 1984 והתחתן עם מרים בשנת 1986. הזכויות בנכס היו ונותרו רשומות במהלך כל השנים על שמו בלבד.

לבני הזוג נולדו שני ילדים ויחסיהם ידעו עליות ומורדות, עד לגירושיהם בחודש יוני 2007. בהסכם הגירושים שנכרת בין הצדדים נקבע כי הבית "יושאר בחזקת מירה קירמה בויתור מלא של שלמה קירמה... תשלומי המשכנתא ימשיכו לרדת מחשבון הבנק של מירה קירמה ומכספה...".