ב"ל 400-08-14 ס.ש. נ' המוסד לביטוח לאומי

1.תביעת התובעת הוגשה כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 28.7.13, לפיה אושרה לתובעת גמלת נכות כללית בדרגת 100% מתאריך 17.5.13 ועד לתאריך 30.9.13.

2.אלה העובדות הצריכות לעניין –

א.התובעת ילידת 1982.

ב.התובעת ילדה בחודש 7/12.

בגין לידה זו היתה התובעת זכאית לגמלת שמירת הריון מחודש 2/12 ועד הלידה.

ג.התובעת ביקשה להאריך את חופשת הלידה עד ליום 1.2.13 ובקשתה אושרה.

ד.התובעת נכנסה להריון נוסף בטרם חזרה לעבודתה.

ה.התובעת הגישה לנתבע תביעה לשמירת הריון בהסתמך על אישור רפואי החל מיום 21.2.13 ועד הלידה המשוערת בחודש ספטמבר 2013.

ו.התביעה לשמירת הריון נדחתה ביום 22.4.13, מהטעם כי התובעת לא הפסיקה לעבוד לצורך שמירת הריון.

במכתב הדחיה הופנתה תשומת לב התובעת לכך כי יתכן והינה זכאית לקצבת נכות כללית בגין תקופת שמירת ההריון.

התובעת הופנתה להגיש תביעה לנכות כללית בסניף הנתבע.

ז.על ההחלטה הדוחה את התביעה לגמלת שמירת הריון הגישה התובעת ביום 26.6.13 תביעה בתיק 55003-06-13.

ח.במהלך הדיון ביום 6.3.13 הודיעה התובעת כי בינתיים אושרה התביעה לנכות כללית מחודש מאי 2013, אך בגלל 3 חודשי המתנה קיבלה גמלה רק מחודש אוגוסט.

בית הדין המליץ לתובעת לפנות לסיוע המשפטי.

ט.ביום 5.10.14 ניתן פסק דין המוחק את התביעה בהיעדר הודעה מטעם התובעת.

י.התביעה מושא תיק זה מתייחסת רק להחלטה בנכות הכללית.

התובעת טוענת כי הינה זכאית לקבלת גמלת נכות כללית החל מיום 21.2.13, בהתאם לאישור הרפואי התומך בבקשתה לשמירת הריון.