51248-01-15 קיבוץ יטבתה,אגודה שיתופית ואח' נ' ביו-מסה בע"מ

החלטה זו עניינה בבקשת המבקשות לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה בסך שלא יפחת מ- 100,000 ₪ להבטחת הוצאותיהן וזאת בהתאם לתקנה 353א' לחוק החברות התשנ"ט-1999 (להלן: "החוק").

1. לטענת המבקשות, חיוב חברה בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הוא החריג. כאשר על כתפי החברה רובץ הנטל להוכיח כי תוכל לפרוע את הוצאות המשפט אם וככל שתחויב בהן.

2. לטענת המבקשות, כפי הידוע להן, למשיבה אין נכסים מהם ניתן יהיה להיפרע במקרה של דחיית התביעה ואין למשיבה פעילות ממשית המייצרת הכנסות, למעט תמלוגים המגיעים לה מהמבקשות בסכומים מינוריים. לטענתה, ראייה לדלות ההכנסות היא החשבוניות, אשר הוצאו על ידי המשיבה למבקשות בשנים 2009-2011, שהן שלוש חשבוניות עוקבות, אשר מעידות על הכנסה כוללת של כ- 200,000 ₪. עוד נטען, כי לא ידוע מה הן ההוצאות של המשיבה וחיובי המס שלה וכי למבקשות אין מידע באשר לפעילות המשיבה בשנים 2012-2013, כאשר בשנת 2014 הפיקה המשיבה שתי חשבוניות נוספות במספרים עוקבים לחשבוניות קודמות, שפורטו לעיל, המעידות, לטענת המבקשות, על כך כי בתקופה שבין 5.10.14 עד 10.12.14 עמדה הכנסתה של המשיבה על סך של 30,121.6 ₪. עוד נטען כי למשיבה אין הון עצמי והיא אינה משלמת אגרה שנתית לרשם החברות מזה 4 שנים.

3. עוד טוענות המבקשות כי בעלי המניות בחברה מסוכסכים והסכסוך ביניהם הגיע לבית המשפט במסגרת ת.א. (י-ם)29871-08-11, ולכן המדובר בתביעה אשר סיכוייה נמוכים.

4. באשר לסכום הערובה, נטען, כי עד עתה ובטרם קדם משפט ראשון הוציאו המבקשות הוצאות בסך של 55,000 ₪. על כן מן הראוי שבית משפט יביא סכום זה בשיקוליו בקבעו את גובה הערובה.

5. המשיבה הגישה תגובתה וטענה כי יש לדחות הבקשה. לטענתה, בכתב התביעה הראתה, כי המבקשות הפרו את הסכם ההיפרדות, שנחתם בין הצדדים, כשהוציאו את פעילות המבקשת 2, שמהכנסותיה נגזרים התגמולים למשיבה, לצדדים שלישיים, תוך הסתרת מידע וניסיון להפחית את התמלוגים המגיעים לה, זאת על אף שהסכם ההיפרדות קובע מפורשות, כי גם במקרה כזה היו המבקשות חייבות לדאוג כי אותם צדדים שלישיים ישלמו למשיבה את התמלוגים המגיעים לה ובתגובה, שהוגשה על ידן, אין מענה לטענות קשות אלו.

6. לטענת המשיבה, המבקשות לא טרחו לציין, כי למשיבה יש מניות של חברת פלנטילייט ולאחרונה פנו המבקשות למשיבה בבקשה לרכוש מניות אלו תמורת מאות אלפי שקלים, והמשיבה סירבה שכן להערכתה המניות שוות שווי כפול.

7. עוד טענה המשיבה כי המבקשות אינן מציינות כי שילמו למשיבה בשנת 2014 תמלוגים בסך של 20,000 ₪. לעניין זה מוסיפה המשיבה כי התמלוגים שיש לשלם לה הם בשיעור גבוה יותר אלא שבשל הפרת ההסכם על ידי המבקשות היא אינה מקבלת הסכומים המגיעים לה.

8. המשיבה צירפה לתגובתה "אישור נתונים בדבר מצבה הכספי" של רואה חשבון חיים וורמברנד מיום 11.6.15 (נספח 3), וכן את תצהירו של מר רפאל אהרון, בעל מניות במשיבה, אשר הצהיר כי מצבו הכלכלי איתן וכי יעמוד מאחורי כל חוב של המשיבה ככל שייווצר כתוצאה מניהול התביעה.