תא"מ 803-03-14 מנאע נ' מועצה מקומית מג'ד אל-כרום-דייר אל-אסד-ב ואח'

האם המבקשת זכאית לחסינות בהתאם סע' 7 א(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: הפקודה)?

זו שאלה העיקרית שהצדדים נחלקו לגביה ואליה אדרש בהחלטה זו.

רקע וטענות הצדדים;

1. המשיב מס' 1 (להלן: המשיב) הגיש נגד המבקשת ונגד המועצה המקומית מג'ד אל כרום (להלן: המועצה) תביעה כספית על סך של 75,000 ₪, לפצות אותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו, כך טען, עקב תקיפתו ע"י עובדי המבקשת, כן בגין פרסום לשון הרע.

    

2. על פי כתב התביעה, ביום 12.9.13, הגיעו עובדי המבקשת לביתו של המשיב עם צווי הרשאה שהוציאה המועצה. עובדים אלה, כך נטען, ביקשו לבצע עיקול מטלטלין בגין חוב בנו של המשיב למועצה. על אף שהמשיב מסר להם כי בנו אינו מתגורר עמו, הם מיאנו מלעזוב, תקפו אותו ונכנסו לביתו על אפו וחמתו של המשיב ואף תוך שימוש בכח. בעקבות התקיפה הנ"ל המשיב נחבל ונפל ארצה, כן התקהלו אנשים רבים דבר שפגע קשות בשמו הטוב ובכבודו.

    

3. המבקשת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף. המבקשת הפנתה לסעיף 7א (א) לפקודה ועתרה להכיר בחסינותה. לשיטת המבקשת, המעשים המיוחסים לה בכתב התביעה, ככל שבוצעו, הרי נעשו מכוח תפקיד ציבורי שהוטל עליה על ידי המועצה, כך שהיא שימשה, למעשה, כעובדת הרשות הציבורית.

    

4. המבקשת טוענת עוד, כי אין כל יריבות בינה לבין המשיב, שכן גובי המס פעלו על פי כתבי מינוי וצווי הרשאה שהוציאה המועצה, והם משמשים כעובדיה ו/או כשלוחיה של האחרונה. לחילופין, נטען שהתביעה התיישנה לאור הוראות סעיפים 314 ו- 323 לפקודת העיריות [נוסח חדש] שלפיהם תביעה כגון דא, בגין נזקים שנגרמו ביחס להליך עיקול, תוגש תוך 14 ימים מיום העיקול.