מ"ת 493-10-14 מדינת ישראל נ' שמאסנה(עציר) ואח'

1)בקשה לפי סעיף 21 לחסד"פ (סמכויות אכיפה מעצרים) התשנ"ו-1996, להורות על מעצר המשיב 2 עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

2)הבקשה נסמכת על כתב אישום המייחס למשיב ביצוע עבירת שוד בנסיבות מחמירות (בצוותא ביחד עם 'אחר' - משיב 1) לפי סעיף 402(ב) ועבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

3)על פי עובדות כתב האישום, ניגש המשיב 2 יחד עם המשיב 1 למתלונן יליד 1998, ששהה לבדו על חוף הים, התחזו בפניו כבלשים ובאלימות שדדו ממנו את הטלפון הנייד מסוג אייפון –S5 שהיה ברשותו.

4)ב"כ המשיב 2 חלק על קיומן של ראיות לכאורה. לדבריו, עצם נוכחותו של המשיב 2 יחד עם משיב 1 בזמן ביצוע עבירת השוד על ידי משיב 1, שהוא זה שנטל את הטלפון מידיו של המתלונן (המשיב 1 הודה כי ביצע את העבירה. ראה הודעתו מיום 28.9.2014 שו' 31-35), לא צריכה לסבך אותו במעשה העבירה כמבצע בצוותא. לדבריו, מהודעתו של המתלונן ודוח העימות עולה, כי חלקו של המשיב 2 התמצה בעצם הנוכחות בזירה, הא ותו לא. משכך, סיכויי הרשעתו במיוחס לו קלושים.

5)ב"כ המבקשת שטענה לקיומן של ראיות לכאורה, הפנתה את תשומת לבו של בית המשפט להודעתו של המתלונן, בה הוא קושר את שני המשיבים הן המשיב 2 והן המשיב 1, בביצוע עבירת השוד. כך, שנוכחותו של המשיב 2 בזירת ביצוע השוד לא היתה נוכחות תמימה. מה גם, שבסמוך למעצרם של שני המשיבים, היה זה דווקא משיב 2 שנצפה על ידי שני שוטרים כמי שמשליך מידו את מכשיר הטלפון הנייד, שלל השוד שנגזל מהמתלונן.

6)דיון והכרעה

אלו הן הראיות לכאורה, הקושרות את המשיב 2 לביצוע עבירת השוד.

א.הודעתו של המתלונן בה מתאר את פנייתם המשותפת של שני המשיבים אליו: "שני בחורים שיכורים ואמרו לי שהם בלשים." שורה 2 להודעה. אמנם, המתלונן מדבר על כך שמשיב 1 הוא זה ששאל שאלות ולקח לו את תעודת הזהות, וגם נתן לו אגרוף בכתף ונטל ממנו את הטלפון. אך עדיין, הוא מתאר את פעולתם של השניים כמבצעים בצוותא "הם לקחו לי את הטלפון והתעודה ואמרו לי תבוא לתחנה, ואז הם ברחו." נזכיר כי מדובר בשיח של מתלונן קטין תושב מזרח ירושלים.

עוד אני מפנה לדברים הנוספים שאמר המתלונן בהודעתו שורה 17 המתייחסים להתחזותם של שני המשיבים בפניו כאנשי בילוש מהמשטרה: "אמרו לי שהם מהבילוש... הם עמדו מולי וניסו לקחת לי את הטלפון ואני נתתי להם את התעודת זהות כי חשבתי שהם בלשים והתחילו לדבר איתי..."

ב.המתלונן דייק בתיאור מעשיו של כל אחד מהמשיבים, הוא תיאר את משיב 1 כדומיננטי יותר בזמן ביצוע השוד, כמי שביצע את היסודות הפיזיים של עבירת השוד, אך התעקש על כך כי שני אנשים שדדו אותו כאשר גם משיב 2 שלא הפעיל כלפיו אלימות פיזית, עמד ליד משיב 1 ודיבר איתו. (ראה שורה 28-29) "ש. האם הם דיברו ביניהם. ת. כן." בהמשך בשורה 40-41: ש. אז הנמוך עשה הכל והגבוה היה איתו ביחד? ת. הגבוה עמד לידו ודיבר איתו בערבית."