ירון נ' לוי

לפניי מונחת תביעה שעניינה עסקה לרכישת ספריה לאחסון ספרים ותיקיות מנגר (להלן: "העסקה" או "הספרייה").

לטענת התובע, הנתבע, נגר במקצועו, לא עמד בהתחייבותו להשלים את בניית הספרייה טרם חג הפסח כפי שהוסכם בניהם, על אף שקיבל את מלוא התמורה ובכך נגרמו לחפציו האישיים נזק רב.

מנגד, הנתבע מכחיש את כל המיוחס לו בכתב התביעה. לטענתו, הספרייה סופקה במועדה אך, התובע ביקש לערוך בה שינויים. בפעם הראשונה נעתר הנתבע לבקשה וביצע את השינויים, ללא תמורה, מתוך כבוד לתובע ברם, בפעם השנייה בה ביקש התובע לערוך שינויים סירב לכך הנתבע, ובהתאם ויתר על התשלום השלישי והאחרון בגין הספרייה בסך 4,000 ₪, בתמורה לכך שיניח לו התובע.

בדיון שהתקיים העידו בפניי הצדדים שניהם.

על אף, שניתנה לתובע, לבקשתו, ההזדמנות להגיש לתיק בית המשפט מסמכים נוספים התומכים בתביעתו, בחר שלא לעשות כן.

אמנם התביעה מתבררת בבית משפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות מסוימת בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה". בהתאם לכך, על התובע להוכיח הן את עובדות האירוע והן את אחריות הנתבעים העולה מהן, את הנזק שנגרם ואת הקשר הסיבתי בין הנזק לבין אותו אירוע. הכלל הוא כי תובע שאינו עומד בנטל השכנוע, הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו, לא יוכל לזכות בתביעתו, והיא תדחה.