ת"צ 711-08-14 מינוריטי קפיטל בע"מ נ' ב.יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ ואח'

1.לפני בקשה שהגישו המשיבים 13-14 (שיכונו להלן: "המשיבים") לסילוק על הסף של הבקשה שהוגשה נגדם (יחד עם אחרים) לאישור תביעה כתביעה ייצוגית. כעולה מהרישא לבקשה לאישור התביעה הייצוגית, עניינן של בקשת האישור והתביעה הייצוגית הוא ב"פרשה שהסעירה את שוק ההון ביום 20 במאי 2014, ונגעה לחברת ב. יאיר [שתכונה להלן: "החברה"] ולניירות-ערך שלה (מניה ו-9 סדרות אג"ח). התברר כי בעלי-השליטה ונושאי המשרה הבכירים בחברה מעורבים לכאורה בפלילים וכי הם נחקרו ונעצרו בגין כך".

המבקשת בבקשת האישור (שתכונה להלן: "המבקשת") טענה בבקשה כי החברה לא דיווחה כדין אודות אירועים חריגים שקרו בה (אף שהמידע אודות אירועים אלה "זלג" לשוק, ונעשה בו שימוש על ידי קבוצת מקורבים יודעי סוד). לטענת המבקשת, גם לאחר זליגת המידע, החברה נמנעה מפרסום דיווח מיידי, באופן שהיווה הפרה של חובת המשיבים כלפי ציבור המשקיעים שגרמה לציבור המשקיעים לנזק.

עוד נטען כי אילו היו המשיבים פועלים בזהירות, היה ביכולתם למנוע את הנזק שנגרם למשקיעים, נזק שהתבטא בירידת שווי ניירות-הערך. המשיבים לא חשפו את ההתנהלות הבעייתית בחברה מראש ובזמן, לא התריעו על הסיכונים הכרוכים בהתנהלות כאמור, ולא הקפידו על מילוי חובותיהם בנוגע לביקורת פנימית ופיננסית אפקטיבית בחברה. כאמור, לגישת המבקשת - כתוצאה מכך נגרם למשקיעים נזק שעל המשיבים לפצותם בגינו.

טענות הצדדים בבקשה לסילוק על הסף

2.בבקשה לסילוק על הסף, טענו המשיבים (שהם המבקשים באותה בקשה), כי עילת התביעה היחידה של המבקשת בגינה היא דורשת סעד היא הפרת חובת הדיווח של המשיבים, הפרה שלטענת המבקשת הובילה לירידה דרסטית בערך מניות החברה. האירוע עליו היה על החברה לדווח הוא חקירתם הפלילית של בעלי-השליטה ונושאי המשרה בחברה, כאשר לגישת המבקשת – מדובר במידע מהותי החייב בדיווח.

המשיבים טענו כי העובדות שפורטו בבקשת האישור אינן מקימות עילת תביעה בגין רשלנות, שכן המבקשת אינה מציגה כל נזק שנגרם לה לטענתה כתוצאה מההתנהגות הרשלנית הנטענת של המשיבים. הפיצוי היחיד הנתבע בבקשה הוא, כך נטען, פיצוי בגין הנזק שנגרם עקב ההפרה הנטענת של חובת הדיווח.

3.עוד נטען כי יש לסלק את התביעה על הסף שכן הנזק נושא בקשת האישור הוא נזק שנגרם לחברה, משום שמדובר בנזק אחיד שנגרם לכל בעלי המניות בחברה. כאשר נגרם נזק לחברה - יש להגיש בקשה להגשת תביעה נגזרת ולא תביעה ייצוגית. יש לסלק את הבקשה על הסף גם משום שהמבקשת התנהלה על-פי הטענה בחוסר תום לב, לאור המועד בו היא רכשה את מניותיה בחברה.

המשיבים טענו שמאחר שטענותיהם הן ברורות, ואינן מחייבות בירור עובדתי או משפטי מעמיק, יש לסלק את בקשת האישור על הסף כבר בשלב זה.

4.המבקשת הגיבה לבקשה. היא טענה כי מאחר שבקשת אישור תביעה ייצוגית היא בעצמה הליך מקדמי, אין לערוך בדרך-כלל דיון נפרד בבקשה לסילוקה על הסף. עוד נטען כי אין מקום לדון בשלב זה של הדיון בטענות לפיהן למבקשת אין עילת תביעה אישית, משום שבהתאם לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק"), גם אם לא קיימת עילה אישית לתובע עצמו, בית-המשפט מוסמך להורות על החלפתו.

המבקשת הדגישה כי בתביעה ייצוגית קיים גם אינטרס ציבורי. היא הוסיפה כי ירידת משקלה של עילת התביעה האישית מול עליית משקלה של עילת התביעה הקבוצתית, כמו גם עליית חשיבותה של האכיפה הפרטית בשוק ההון, מצדיקים הכרה בזכות המבקשת לנקוט בהליך דנן. המבקשת ציינה בהקשר זה שהריכוזיות בשוק ההון מונעת ממנגנון השוק היעיל להחליף הנהלה שאינה אופטימלית, ולכן לאכיפה פרטית יש חשיבות מכרעת בשמירה על עניינם של המשקיעים.