עמ"נ 34468-04-14 עמותת זכרון שלמה - באבוב נ' משרד החינוך

זהו ערעור על החלטת ועדת הערר לפי חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969 מ- 2.3.14, בה נדחה עררה של המערערת על החלטת המשיב מ- 10.10.13, שלא להעניק לה רישיון להפעלת בית ספר מוכר שאינו רשמי לכיתות א'-ו' בעיר בת-ים, לשנת הלימודים התשע"ד.

רקע עובדתי

1. חסידות באבוב היא קהילה חסידית קטנה, המונה כ- 2,000 בתי אב ברחבי העולם. בישראל חיים כ- 400 בתי אב, מתוכם כ- 85 בעיר בת-ים, כ- 120 בעיר בני ברק, כ- 100 בירושלים והיתר מפוזרים בערים שונות ברחבי הארץ. לפי הנטען, המדובר בקהילה קטנה הנבדלת באורחותיה מיתר החסידויות, ומשכך מתחייב קיומן של מסגרות חינוכיות ייחודיות התואמות את צרכיה.

עד ל- 2006, מנתה קהילת חסידי באבוב בבת-ים כ- 100 בתי אב. באותה שנה חל פילוג בקהילה, ופרשו ממנה כ- 30 בתי אב. רובם עברו לבני ברק ומקצתם לבית שמש ולירושלים.

בעבר הפעילה קהילת באבוב בית ספר לבנים, ושמו "ת"ת קדושת ציון באבוב". בית הספר הופעל על ידי עמותה אחרת, "חסידות באבוב" שמה, וקיבל רישיון להפעלתו ב- 1988. במהלך השנים שלח המשיב מספר התראות לבית הספר בשל מספר התלמידים המצומצם שלמד בו. הובהר לעמותה שהפעילה אותו כי בשל מיעוט התלמידים, יהיה על בית הספר להיערך לסגירתו. על אף ההתראות, בית הספר לא צמח (בניגוד לנטען בסעיף 40 להודעת הערעור), וב- 12.8.08, ערב פתיחת שנת הלימודים התשס"ט, הוצא צו סגירה נגדו, המנמק את הסגירה בכך "שבבית הספר הולכים ומתמעטים מספר התלמידים ומספר התלמידים הנוכחי אינו מצדיק את קיום המוסד" (נספח ט' לעיקרי הטיעון מטעם המשיב).

העמותה שהפעילה את בית הספר לא נקטה הליכים משפטיים כדי להעביר את רוע הגזירה, והמשיכה להפעיל את בית הספר למרות הצו, וממילא ללא רישיון. יש להעיר, כי המערערת חסכה פרט זה מן הקורא, והסתפקה בציון עובדת הוצאת צו הסגירה (סעיף 43 להודעת הערעור).

2. לפי הנטען בהודעת הערעור, החל מ-2009 נעשים מאמצים לשיקום הקהילה בבת-ים. המאמצים הביאו לכך שבאותה שנה הצטפרו לקהילה משפחות צעירות חדשות, בעיקר זוגת צעירים, ונכון לתחילת שנת הלימודים התשע"ד עמדה הקהילה על 85 בתי אב. כחלק מתכנית ההבראה של הקהילה, הוקמה העמותה המערערת, "עמותת זכרון שלמה ד'באבוב".

3. לקראת שנת הלימודים התשע"ד פנתה המערערת בבקשה לקבלת רישיון להפעלת בית ספר לבנים, שייקרא "זכרון שלמה". אין חולק, כי בקרית החינוך של החסידות בבת-ים פועלים ברישיון גני ילדים ובית ספר לבנות. בבקשה (נספח ב' להודעת הערעור) ציינה המערערת כי בבית הספר יהיו שלוש כיתות, ו-24 תלמידים בסך הכל: 7 תלמידים בכיתה ב', 9 תלמידים בכיתה ג' ו- 8 תלמידים בכיתה ד'. עיון בבקשת הרישיון מלמד כי המערערת ציפתה למספר גבוה יותר של תלמידים בכיתות ב' וד' (לגבי שתי כיתות אלה צוין כי המדובר ב- 11 תלמידים בכל אחת), וכן כי ציפתה לרישום גם לכיתות ה'-ו', אלא שתוחלתה נכזבה.

4. ב- 4.7.13 ביקר בבית הספר המפקח משה דויטש. בחוות הדעת הפדגוגית שכתב (נספח ד' להודעת הערעור) ציין המפקח כי אין בסמכותו לאשר ולהמליץ על מתן רישיון ל-24 תלמידים בשלוש כיתות, וזאת על יסוד נוהל רישוי מוסד פטור חדש תשע"ד, סעיף 3.1 ז' (העמוד הרלוונטי מן הנוהל מצורף כנספח י' להודעת הערעור). ואכן, על פי סעיף 3.1 ז' מותנה מתן רישיון לשם פתיחת "בית ספר צומח" בקיומן של שתי כיתות בדרגת כיתה א' או כיתה אחת בדרגת כיתה א' וכיתה אחת בדרגת כיתה ב', כשבכל אחת מהן 22 תלמידים לפחות, ובסך הכל מינימום 44 תלמידים.

מנהל המחוז אישר את המלצת המפקח ב- 23.7.13, בקובעו כי "אין בסיס של מספר תלמידים המצדיק קיום בית ספר".