ת"א 970-05 אושרי נ' כפר קיש- מושב עובדים להתיישבות חקלאית

התביעה שבפני הוגשה ביום 30/3/05.

עניינה של התביעה, סכסוך כספי הנוגע לשכר טרחתו של התובע. על פי כתב התביעה, התקשר התובע עם הנתבעת להכנת הצעה לביצוע תכנית בניין ערים חדשה לנתבעת, לאחריה, סוכם בין הצדדים, כי התובע ינהל ויקדם פרויקט להכנת תכנית בנין ערים בתמורה למתן מגרש במסגרת פרויקט ההרחבה למגורים של הנתבעת. כנטען בכתב התביעה, התובע סיים את הכנת תכנית בנין ערים בשלהי שנת 2003 ומאז זכאי לקבל מגרש מגורים בהרחבת הנתבעת או שווה ערך למגרש.

התובע העריך שווי מגרש ליום התביעה כ- 387,000 ₪ והעמיד את סכום התביעה על סך 200,000 ₪ בצירוף מע"מ, לצורכי אגרה בלבד.

ביום 23/3/06, אישר בית המשפט הסכם בוררות שהושג בין הצדדים ועיכב את ההליכים בתביעה.

ביום 14/12/14, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב תביעה, לאחר שבקשה זהה נדחתה על ידי הבורר בהעדר סמכות, באופן שסכום התביעה יגדל לסך של 390,000 ₪ בצירוף מע"מ ולהוסיף סעד של אכיפה. בפי התובע שתי טענות לתמיכה בבקשה, האחת, מניעת עיוות דין בשעה שסכום התביעה הוגבל לצורכי אגרה, השנייה, עליית מחיר מגרש למגורים בישוב כפר קיש והתאמת סכום התביעה לשווי מגרש נכון להיום.

הנתבעת מתנגדת לבקשה מהטעמים הבאים:

1.הבקשה לתיקון כתב תביעה הוגשה בשיהוי חמור ובחוסר תום לב, לאחר שהוגשו סיכומים מטעם הצדדים לבורר. פסק דין הבורר מתעכב רק בשל אי תשלום שכר טרחתו על ידי התובע.

2.הבקשה לתיקון כתב תביעה נדחתה על ידי הבורר מהטעם שהוגשה בשיהוי ניכר ושהוספת סעד עלול לפגוע בהגנת הנתבעת.

3.התובע הוא זה שבחר, ביודעין, להעמיד את סכום התביעה על סך 200,000 ₪, על אף שציין בכתב התביעה סכום זהה לזה שהוא מבקש לתקן כיום, ובחר ביודעין, לא לעתור בכתב התביעה לסעד של אכיפה.